לאחרונה יצא לאור בעברית ספרו של דייויד הרווי הנקרא "קיצור תולדות הניאו ליברליזם" (תירגם את זה יפה Guy Herling Fischer ) וזו הזדמנות מצינת לדבר על הקפיטליזם הניאו ליברלי, מה זה ולמה זהו ענין שיש לענות בו. לפני שאתחיל הקדמה קצרה, שתסביר איך אני רוצה להסביר. ישנם אנשים, הסבורים שיש הגדרה פשוטה וחד משמעית ל"קפיטליזם". בדרך כלל הם מתכוונים לזו שהם עצמם מאמינים בה. בדרך כלל מגיעה יחד עם העמדה הזו תפיסה דומה ל"ליברליזם" ולקשר ביניהם. וכך לשיטתם יש "ליברליזם אמיתי" יחד עם "קפיטליזם אמיתי" ויש ביניהם קרבה רעיונית עד כדי זהות. בעיניהם, הניסוח הפשוט הזה אינו רק קנה מידה למיהו קפיטליסט, אלא גם מעין תעודת כשרות למי שבכלל רוצה לדון בקפיטליזם, ומי שחולק על כך הרי שהוא בור ועם הארץ או סוציאליסט או שלשתם.
עמדתי בסוגה זו שונה בתכלית, ואסביר ואף אנמק. נהוג לחשוב שאדם סמית הוא הוגה הקפיטליזם, אך זוהי טעות נפוצה. המונח "קפיטליזם" לא מופיע בכתביו אפילו פעם אחת, והמונח הומצא שנים רבות אחרי שסמית הלך לעולם שכולו טוב. קפיטליזם כמושג, נטבע על ידי חוקרים ממדעי החברה בסוף המאה התשע עשרה. מקס וובר קשר את הקפיטליזם עם 
תפיסות קלוויניסטיות בנצרות, וורנר סומבארט, לא מאוהבי ישראל דווקא, תמך יתדותיה ביהדות. לא עם הליברליזם דווקא. אותו סומבארט שבין השאר תלה את הצלחת הקפיטליזם בחשבונאות הדו צדית, הוא זה שיצר את הניגוד המושגי בין קפיטליזם לסוציאליזם. מאז, ועד היום חלו תמורות של ממש בשימוש במונח "קפיטליזם". גם בשאלה מתי החל הקפיטליזם ישנן דעות שונות. יש הרואים באדם סמית ותקופתו כתחילת הקפיטליזם, אחרים חוזרים למאה החמש עשרה בוונציה. בעיני הקפיטליזם הוא תופעה כלכלית חברתית שהקשר שלה לעולם הרעיונות קיים, אך הוא מורכב. בשל כך לא ניתן לדבר על הקפיטליזם, בה' הידיעה ולשאול מהו "קפיטליזם אמיתי". כדי לתחום בכל זאת את גבולות המונח "קפיטליזם" אשתמש בהגדרה שמצאתי בויקיפדיה העברית, ואני סבור שהיא נאה ושימושית:
קפיטליזם הוא מונח מתחום מדעי החברה שנוצר בתחילת המאה העשרים לתיאור שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה בין המאה השש עשרה והמאה התשע עשרה, המבוססת בעיקרה על הזכות לקניין פרטי ועל הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק, תוך הסתמכות על אכיפת זכויותיהם באמצעות מוסדות חברתיים. לאורך ההיסטוריה ואף כיום ישנו מגוון רחב של משטרים חברתיים כלכליים המכנים את עצמם "קפיטליסטים". הנבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין, ובמקומה של הממשלה כפעילה בשוק ואחראית למצבם של יחידים.
הקפיטליזם קשור לתורות מוסר (דוגמת הליברליזם) הטוענות לזכות בעלות פרטית וקוראות לצמצום הגבלות ממשלתיות על מימושה.
מכאן, אפשר להתחיל לדבר על ניאו-ליברליזם. 'ניאו ליברליזם' הוא השם לשיטה הכלכלית חברתית שתפסה מקום משמעותי מאז שנות השמונים. השם "ניאו ליברליזם" אינו מוצלח כל כך, מטעמים מעשיים כדאי להפריד בין תיאור תופעה בעולם המעשה להגות המיוחסת אליו, במיוחד כשבמקרה זה אין מי שרואה את עצמו כהוגה "ניאו ליברלי". יש המעדיפים להשתמש במונח "קפיטליזם פוסט קיינסיאני", המתייחס לעובדה שקיינס, במובן הרחב דגל במעורבות של המדינה בשוק, תוך ניסיון להשפיע עליו. ותפיסתו נחשבה נפוצה מאד. כך או כך, צריך לזכור שהשימוש במונח 'קפיטליזם ניאו ליברלי' הוא סוציולוגי-פוליטי יותר מאשר פילוסופי. מתחיל מהמימוש של רעיונות כלכליים בפועל, שגם אם היו קיימים קודם, לא התאחדו לכלל פעילות פוליטית באופן הזה. המונח לא מבקש לדון רק בניתוח אנליטי של פערי הרעיונות כפי שנכתבו בספרים. רעיונות הם חלק מהעניין, ולא כולו. בכל מקרה המונח תפס ואני אמשיך להשתמש בו, בהסתייגויות שצוינו.
מקובל לייחס את תחילת הניאו ליברליזם לשלשה אירועים מרכזיים. סופם של הסכמי ברטון וודס, הביאו לכך שמדינות עברו למצב בו הן מדפיסות כסף כחפצן, ללא עיגון בערך חיוני כלשהו. האירוע השני הוא העלייה הדרמטית במחירי הדלק שהחלה במהלך מלחמת יום כיפור, והוצגה כתגובה פוליטית לתמיכתה של ארה"ב בישראל, והשלישי, אולי התוצאה של השנים הקודמים הוא עלייתם לשלטון של מרגרט תאצ'ר בבריטניה ורונלד רייגן בארצות הברית. לא מדובר רק בהחלפת נציגים נבחרים, אלא בתמורה מעשית ואידיאולוגית. מדיניותה של תאצ'ר היתה שינוי לעומת קודמיה, ונכלל בה מימד אידיאולוגי. כך למשל היא טענה ש"חוקת החירות" של האייק הוא "הספר בו אנחנו מאמינים". ההתנהלות הכלכלית של העולם בין השנים 1980 עד היום שונה באופן משמעותי מזו שהייתה, נגיד משנות השלושים עד שנות השמונים. למשל – הרחבה משמעותית של ההפרטה. נסיגה מרעיון מדינת הרווחה. מאבק מכוון להפחתת כוחם של ארגוני עובדים, פתיחת גבולות לתנועות הון משמעותיות. ושוב אומר כי המונח "ניאו ליברליזם", בהקשר דיוננו לא בא לטעון שצמחה תנועה פילוסופית של ליברליזם חדש, אלא מימוש פוליטי כלכלי של תיאוריות ליברליות בתקופה מסוימת. המוביל הוא התקופה, לא הניתוח הפילוסופי של הרעיונות.
האם הניאו ליברליזם הוא שיטה טובה או רעה? כפי שאמרתי למעלה, אין מישהו שרואה את עצמו כ"ניאו ליברל" והביטוי הזה נמצא בעיקר בשימוש של אלה שמותחים ביקורת על המצב. לדעתי, המפנה הניאו ליברלי הוא תופעה פוליטית כלכלית שהאידאולוגיה שלה נזילה ומתעתעת. היא כוללת בתוכה אלמנטים ליברליים, כמו שוק חפשי וחירות, ואלמנטים אחרים סותרים. כמו הרחבה של מעורבות הממשלה כך שוכל לייצר "שוק חפשי". החלק שמרתק אותי הוא בדיוק ענין התעתוע. משחק הלוך ושוב עם הליברליזם הקלאסי. כזה נוח ומתאים, כולנו ליברלים והאייק מושיענו. כשהעניינים קצת מסתבכים, קוראים למדינה שתחזק את השוק.
לא אסכם כאן את מה שכתוב בספרו של הרווי. הספר יצא לאור במקור די מזמן, ותוכלו למצוא סקירות מועילות ברשת. ידידי אושי שוהם קראוס אפילו כותב עליו בהמשכים בעברית. הספר של הרווי התיישן מעט, לא בגלל שהתובנות שלו לא רלבנטיות, אלא כי בינתיים היה המשבר הגדול וקצת חסר לדבר על ניאו ליברליזם בלעדיו. אבל טוב שתורגם. יש מעט מדי ספרים שעוסקים בנושאים הללו בעברית, ואולי ההנגשה תביא יותר אנשים לעסוק בכלכלה מעשית ומה היא עושה לנו פה. לצערי חסר שיח משמעותי על הכלכלה, ומי שמנסה להתעמק, עלול למצוא את עצמו מדקלם את סיסמאותיו של רולניק מדה מארקר. אז תקראו את הספר, שמתאים גם למתחילים, תחזרו לפה ונדבר על זה.