על פי החוק ישנם תנאים המגדירים מתי רשאי שוטר לעצור אדם ללא צו שופט. בשנת 1997 (לא אתמול) הוחלט לשנות את החוק ולצמצם את עילות המעצר. במקומם הוכנס לשימוש המונח "עיכוב".
50 מסכות כירורגיות 3 שכבות - מסכות הגנה לפניםעיכוב מוגבל לזמן של שלש שעות בלבד, רצוי לעשות אותו במקום שבו השוטר פוגש את האזרח, אבל מותר בתנאים מסוימים לחייב את החשוד לבוא לתחנה. סמכות העיכוב קיימת גם לעבירות הנמצאות ברף הנמוך של החוק הפלילי.
המחוקק (ההוא מ 1997) דאג לסגור את הפירצה התיאורטית וקבע שהתנגדות לעיכוב היא עצמה עבירה בת מעצר, גם אם העבירה המקורית היא ברף הנמוך. זאת כדי למנוע מצב שבו אנשים יתחמקו.
ישנו דיון מעניין בשאלת חובת ההזדהות בפני שוטר, ומהו הרף שנדרש לדרוש הזדהות באופן כזה ששוטרים לא ישתמשו בדרישה להזדהות ללא גבול וסייג. דבר אחד ברור, ואינו שנוי במחלוקת, הוא שכאשר השוטר רואה בעיניו ממש אדם ללא מסיכה, קרוב לודאי שנעברה כאן עבירה. ולכן קמה הזכות לדרוש הזדהות ולעכב את האדם במידה הנדרשת לתת לו דו"ח. הסירוב להזדהות הוא סיבה לקחת אדם לתחנה על מנת לברר את זהותו.
מכאן שמי שמסרב להזדהות, או קם והולך, נמצא במצב של סירוב לעיכוב וקמה עילת מעצר. במקרים הרלבנטיים השוטרים יזהירו את האדם שהוא עימד להיעצר, על מנת שיוכל להתעשת ולעשות את מה שמחייב אותו החוק.
על פי החוק, במקום שבו קמה עילת מעצר, יש לשוטר זכות להשתמש בכוח סביר על מנת לכפות על האדם העצור את הגבלת התנועה ולקחת אותו אל התחנה.
מאחר שהמעצר הוא חוקי לכל דבר ועניין, אין לאזרח זכות להשתמש בכוח, או להתנגד באופן אקטיבי. לכל היותר הוא יכול לשבת על הארץ ולאפשר לשוטרים לשאת אותו על כפיהם.
זה המצב החוקי, הנוהג, ונראה לי גם סביר בהחלט.
אדם רציונלי היוצא לרחובה של עיר, צריך לצפות את תוצאות מעשיו. אם בחרת להפר את החוק, אתה עלול לשאת בתוצאות.
===
ישנם השואלים "האם אין למשטרה מה לעשות חוץ מלתת דו"חות קורונה"? התשובה ברורה. יש ויש. אלא מה, הגורם המדיני החליט שזה נושא ראשון במעלה. וככל שיהיו פחות מפירים, יהיה יותר זמן לתפוס גנבים.
טענה אחרת ששמעתי היא שההנחיה הזו היא "פקודה בלתי חוקית בעליל". זו טעות נפוצה, מהטעם שהחוק לגבי שוטרים הוא שאסור להם לקיים פקודה בלתי חוקית באשר היא, וה"בעליל" לא נחוץ. עם זאת, למרות שאיני מומחה לזכויות אדם או למשפט חוקתי, הנזק הפעוט שנגרם לאדם שנאלץ ללבוש מסיכה למורת רוחו, נמצא ברף הנמוך ביותר של פגיעה בזכויות והוא מוצדק לנוכח ההסכמה המוחלטת (למעט אצל חולמי חלומות) שיש בכך כדי להגן על האוכלוסייה.
(האמור לעיל אינו יעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. הכותב אינו משפטן. תלכו עם מסיכות ומספיק עם השטויות)