בדיוק כמו שאת – עם השנים שחולפות

רציתי לשים בבלוג את השיר הישן של בילי ג'ואל, וחיפשתי ביוטיוב. ראיתי מישהו לא מוכר יושב ליד הפסנתר, וחשבתי – לא, אני רוצה את בילי המקורי, לא זמר עלום שם בביצוע מחודש. בכל זאת הקשבתי. וכן, זה הוא, מראה אפשר לשנות, קול בלתי אפשר. זהו בילי הישן והטוב –  קרחת גברית חביבה במקום התלתלים, וגם הוא כבר לא רזה כמו פעם.  השנים חלפו מאז רחוב 52,  וגם אצלנו השעון לא עצר מלכת

אבל

[youtube=://www.youtube.com/watch?v=8sFlBJ1Jk3w&w=640&h=360]

2 Comments

  1. פינגבק:dosanova | ספר חברה תרבות

התגובות סגורות.