רציתי לשים בבלוג את השיר הישן של בילי ג'ואל, וחיפשתי ביוטיוב. ראיתי מישהו לא מוכר יושב ליד הפסנתר, וחשבתי – לא, אני רוצה את בילי המקורי, לא זמר עלום שם בביצוע מחודש. בכל זאת הקשבתי. וכן, זה הוא, מראה אפשר לשנות, קול בלתי אפשר. זהו בילי הישן והטוב – קרחת גברית חביבה במקום התלתלים, וגם הוא כבר לא רזה כמו פעם. השנים חלפו מאז רחוב 52, וגם אצלנו השעון לא עצר מלכת
אבל
[youtube=://www.youtube.com/watch?v=8sFlBJ1Jk3w&w=640&h=360]
נותרת רומנטיקן חסר תקנה…
פינגבק:dosanova | ספר חברה תרבות