אשליות על לחם ואופניים, ספר שלא תקראו השבת, וגם יעל ישראל וזיהוי פנים – פוסט ליום ששי

כמה הערות על המצב, יום ששי

ספרים שלא תקראו השבת אולי לעולם לא

בדיחה ידועה במגזר אומרת כך "מאיפה יודעים שהרב קוק הוא מרכזניק? כי לבן שלו הוא קרא צבי יהודה". הבדיחה, מצחיקה יותר או פחות, טומנת בתוכה אמת עצובה. דבריו של הרב קוק, הוגה עשיר ורב גוני, מובאים אלינו רק בתיווכם של הפרשנים הרשמיים. ראשון להם הרב צבי יהודה ואחריהם ממשיכי דרכו. הם מחזיקים ברשותם אוצרות, ומפרסמים אותם מעת לעת, במהדורות ערוכות היטב , אפשר לומר מניפולטיביות. "כדי שלא יטעו התלמידים". כך למשל אתר "כיפה" דיווח השבוע על גרסה מחתרתית של ספר מעזבונו של הרב קוק, ש"מסתובבת בין תלמידי חכמים בכירים". הספר נקרא "לנבוכי הדור".  וככל הנראה מצויים בו רעיונות שאם יגיעו באופן בלתי מתווך ומאורגן, מישהו עלול עוד לחשוב באופן עצמאי.

ניסיתי לקרוא את הספר בלינקים שפורסמו שם בטוקבקים, אך היה מי שדאג כבר שיוסרו. אם למי מקוראי הבלוג יש עותק PDF , אשמח אם ישלח אלי.  ותודות להלל – הנה לינק שעדין פועל. 

שיאכלו עוגות

רשות ההגבלים העסקיים חוקרת קרטל לחם בישראל. קרטל הוא  תיאום מחירים בין ספקים לגבי שוק מסוים בו הם אמורים להתחרות. כתוצאה מהקרטל המחירים לא יורדים, ולעתים עולים. בישראל, כמו במדינות קפיטליסטיות אחרות, זו נחשבת פעילות בלתי חוקית. העיתונים הכלכליים מתנפלים בחמת זעם על החשודים, וכמובן לא נפקד מקומן של התובעים הייצוגיים, שמזדרזים לתפוס מקום בבית המשפט עוד בטרם הוגש כתב אישום, או אפילו התגבשה טיוטה כלשהי.  אם יורשעו מוכרי הלחם הם צפויים לעונשים של ממש.

למה זו בכלל עבירה, תתהו לרגע – ובית המשפט יסביר לכם

בית המשפט קבע מפורשות כי כתוצאה ממעשים אלו, ניצבו בפני הצרכן מחירים אחידים או דומים וכך נשללה הנאתו מפירות התחרות החופשית. "נעלה מכל ספק, כי ההבנה בין טמבור לבין הרשתות לגבי המחירים, שנועדה להעמיד לפני הצרכן מחירים דומים, כפי שהוכחה בראיות התביעה, פגעה בציבור – שעמד מול מחירים גובהים יותר ולא נהנה מפירות מלחמת המחירים", נקבע.   (פסק דין בענין קרטל צבעוני)

אילו הנימוקים הרשמיים, ואני מאמין להם כמובן. אבל יש כאן סאב טקסט, משמעותי הרבה יותר. אם תלכו ללמוד על מיתוג ושיווק, יספרו לכם שהורדת מחיר תגרום נזק למותג שלכם, ופה ושם תשמעו בעל עסק שאומר כי הוא "מקווה שהמתחרה לא יגרור אותו למלחמת מחירים טורפנית שתזיק לכל הקטגוריה". עם זה עוד אפשר לחיות איכשהו, אבל עבירות הקרטל שנתפסות, מגלות את ערוותו של השקר אודות "השוק החפשי" בו חברות מסחריות מתחרות בחמת זעם, ו"הצרכן" נהנה. מנפצות את המיתוס על "חוקי הג'ונגל" בהם כולם נלחמים בכולם והיד הנעלמה דואגת לטובת הכלל. מסתבר, לאור היום, שזה לא כך. סוחרים מעדיפים להסתדר זה עם זה, הרבה יותר פשוט. וקרטליסטים, כשהם מגזימים כל כך, עלולים עוד לשכנע מישהו שהשוק החופשי לא חופשי, ולא שוק, והצרכן עוד יהפוך לאזרח ויבקש לשנות את החוקים, ואנחנו אנה אנו באים.

לכן, יופעל מנגנון לתיקון, שניים שלשה עבריינים ישלחו לכלא לספור בלטות, או ישלמו קנס, ונוכל להמשיך באשלית היד הנעלמה.

(אגב, לחם הוא צורת רבים שם עצם קיבוצי. אין לומר "לחמים" אלא "ככרות לחם")

עוקץ

כל רמאות עלובה, שרימה מאן דהוא בשיטה מוצלחת פחות או יותר, זוכה לתואר "עוקץ". אני נפלתי על עצם העוקץ לפני פסח, לא יכולתי לשבת שבועיים.

ארמסטרונג פרש מהטור

לאנס ארמסטרונג נפל מהאופניים, קיבל מכה ועזב את הטור של קליפורניה. באותו זמן פחות או יותר, התפרסמו האשמותיו של פלויד לאנדיס, לפיהן לאנס השתמש בחומרים אסורים במהל הקריירה שלו. ההאשמות על שימוש ממלוות את לאנס כבר שנים, אך הוא  טוען לחפותו ומעולם לא נתפס. בעניין האשמותיו של פלויד לאנדיס הזכיר לאנס כי לאנדיס המודה עכשיו שהשתמש בחומרים הללו, הוא שקרן מועד, שאף ערך מסע התרמה בין חובבי אופניים לצורך המשפט לטיהור שמו. יש כאן טיעון, אתם חייבים להודות.

היחסים שלי עם דמותו של לאנס מורכבים למדי, אני לא יודע אם זכאי הוא אם אשם. תהיינה חקירות, אולי ימצאו אולי לא. אבל כמו בפרשיית הקרטלים, רשויות הספורט המקצועני נלחמות בחירוף נפש נגד  "סימום" של ספורטאים, בגלל שגילויים כאלה מנפצים אשליות כאילו כל אחד יכול, אם רק יתאמן מספיק, לרכוב שלשה שבועות כל יום מאות קילומטרים.

ספר הפנים

בפרץ של אנרגיה חיובית החלטתי לסדר את אלבום התמונות הדיגיטליות. אספתי ממחשבי הבית ומגיבויים את התמונות, והתקנתי את התוכנה PICASA   מבית גוגל המיועדת למטרות כאלה בדיוק. התוכנה סרקה את כל הקבצים, ובצד ימין למעלה ראיתי אפשרות שלא הכרתי "אנשים". התוכנה עוברת על כל התמונות ומזהה פנים אנושיות. היא הצליחה לא רע, חוץ מתמונה אחת של איש שלג, ושל קיר עם שני חלונות מקושתים, כל השאר היו תמונות פנים. אבל לא זה העניין. בתוכנה יש אפשרות לציין את שמו של האדם, והיא מזהה את כל תמונותיו האחרות. כך למשל היא זיהתה תמונה של בתי בגיל חמש, על סמך תמונה שלה מגיל שש עשרה. ואת זה עושה תוכנה חינמית שמותקנת על מחשב נייד. לנוכח כל מצלמות האבטחה המפוזרות בארץ ובעולם, הרעיון להסתובב עם רעלה כבר לא נראה גרוע כל כך.

כדאי לקרוא

princess of denial – שחר שילוח כותבת על נסיכת הנילוס ומה שהיא עשתה, ועל טבעונות מתונה.

משפחת ההיי טק – ואן דר גראף אחותך מספרת באירוניה מושחזת כדרכה, מה קורה כשחברת הייטק קטנה נמכרת חברה גדולה יותר. אקזיט, בלע"ז. מהסוג שממלא גאווה ישראלית את כל קוראי המוספים הכלכליים.

רשימת העשרים וחמשה – אורי קציר מפרסם כמדי שנה את רשימת הבלוגים המומלצים שלו. בזמנו לגלגתי עליו קצת, על היומרה ובכלל.לזכותו יאמר שקיבל זאת בצורה מכובדת. ואת תהיתם – ברור שצחקתי עליו רק בגלל שהוא לא ממליץ עלי ואני נורא מקנא.

בחורף בקיץ בסתיו, לא באביב

מכבי תל אביב הפסידה בגמר. איזה יופי, איזו בכיינות.

ספר לשבת

מסמרים יצא בגליון חדש – והפעם התימה היא "מאחורי הגדר". כתיבה סביב סיפורו הקלאסי של ביאליק על נח וה"שיקצה", בה כל אחד נמצא מהצד האחר של הגדר.

יעל ישראל פירסמה ספר חדש – "אני ואימא בבית המשוגעות". ספר מאתגר, לא מיועד לקריאה על הערסל בגינה בשעת אחרי הצהריים של שבת, אבל כדאי.  סקירה נרחבת תגיע לכאן בקרוב.

שיר לשבת