הרהורים לעת שקיעה (נכתב ביום חול)

1

LOGO אתה לא באמת פה, אתה כמו אוואטר, היא אמרה.

– תסבירי שוב, ביקשתי

– אתה כמו מישהו שיש לו קובייה הונגרית ורוצה לסדר אותה עם כל הצבעים במקום ומהר. ולהראות לכולם שאתה יכול, אמרה וצחקה.

2

"הווידג'ט הזה מציג קישורים נכנסים מ-Google Blog Search. כשבלוג אחר יקשר לבלוג שלך, הקישור יופיע כאן. גוגל עדיין לא מצאה קישורים נכנסים לבלוג שלך – אבל זה בסדר, אין מה למהר."

3

"יש לי חלום שארבעת ילדי הקטנים יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי מהות אישיותם. יש לי חלום שיום אחד, על הגבעות האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחד לשלחן האחווה"

4

כך או כך, היא עשתה כאן ניסיון אמיץ ומעניין להלחם אינטלקטואלית במי שהיא מכנה "חרשי המלים", בנשקם שלהם. אני מציע לכם לקרוא את הספר, ולדון ביניכם לבין עצמכם בטענות שהוא מעלה. כדאי.

5

תביני, זה לא כמו שאת חושבת. "דיון עניני" הוא בסך הכל עוד אסטרטגיה של פוליטיקה ארגונית. השיטה הכי טובה להסתיר  את כל מחדליך, לדרוש  חנינה על מה שעשית, ואז, קצת אחרי תום הדיון, ממש אחרי שסיימת לחייך וללחוץ ידיים אתה יוצא להתחיל את הכל מחדש, עד לדיון הענייני הבא.

6

אי אפשר לאבד את מה שלא היה לך מלכתחילה. או אולי כן?

7

אלוהי השמשות והירחים, אלוהי המתנות והפרחים בוודאי שלא אכפת לו מכמה צעירים מאחורי הברוש, בחושך. להפך, הוא מכסה את הירח בענן.

8

"החלליות הללו עמדו תלויות בחלל, בדיוק כמו שלבנים לא."

9

תמיד שואלים אותי – אז מה אתה עושה פה בכלל? מה לך ולכל זה? לא מייאש אותך כל העניין?

עכשיו אני יודע – משחק בקובייה הונגרית, זה הכול.

10

החמה יושבת בראש האילנות, מסתכלת בשעון. שבע ושלש דקות בתל אביב, שבע ושתים עשרה בירושלים, שלא לדבר על חברון. מתי אני צריכה להסתלק מפה?

6 Comments

  1. לובה

    משום מה, גוגל לא סיפר לך את כל האמת: http://blogs.yandex.ru/search.xml?ft=blog&text=seri%20levi

    ולגבי השאלה (מספר 6). לא אולי כן, אלא בהחלט כן. למה? מהתחלה אפילו לא מצאתי מילים להסביר.אז מדוע אני כל כך בטוחה בתשובה? 

    פשוט מרגישה ככה. אבל איפה נימוקים ועובדות? העובדה היא נקראת פחד. לפעמים אנשים כל כך מפחדים לא לקבל משהוא (או אולי לקבל, אבל לא לנצח) ושפשוט לא מרשים לעצמם לרצות. לרצות — זה נורא מפחיד, תמיד קצת כואב ואפילו מסוכן.

    זה עצוב מאוד, כי פתאום הבנתי, שפחד המטופש הזה אחראי על רובם מההחלטות שהחלטתי. ושאר… הטוב שקרה לי. כנראה קרה בגלל הרשלנות

  2. גלעד סרי-לוי

    לובה
    1. מעניין. מסתבר שהווידג'ט לא עובד. אני התרשמתי מהפטרונות שבטקסט "יהיה בסדר, אל תדאג, כנראהאף אחד לא מתעניין בך, אבל אל תעשה מזה עניין"
    2. הפרשנות שלך מעניינת. אני חשבתי דוקא על התנפצות אשליה.

  3. אם זה היה כמה צעירים מאחרי ברוש זה היה בסדר. הבעיה היא שהיא יושבת שם לבד, בחושך (טוב, נו, בשעה שלוש זה לא חושך. חושך מטאפורי) אלא אם כן השתנה משהו שם ולא סיפרו לי.
    להגנתו יאמר שהוא כתב את זה לפני המצאת הטטריס.

התגובות סגורות.