היום נדבר על ספר, שהוא ספק ספר ספק כתב עת. הספר נקרא "שקרים" והוא הכרך השבעה עשר בסדרת "מסמרים" שמוציאה לאור נעה גלר דנציגר ועורכים אמיר רותם ועלית קרפ. "מסמרים" הוא עשייה תרבותית נקיה ואיכותית. בלי רעש ומהומה, בלי יומרות מרחיקות לכת להפוך את פני התרבות. מה לעשות – אני פשוט אוהב לקרוא את "מסמרים", ושמח שהוא מחזיק מעמד כבר שבעה עשר גליונות. לא קל להחזיק מיזמים תרבותיים, ספרותיים בעת הזאת. ולמעשה אף פעם לא היה קל.
כל ספר בסדרה הוא אוסף של קטעי פרוזה. אני אוהב קטעים קצרים, הם כמו פרלינים שמתפצחים בפה ומגלים עושר של טעמים. נכון,יש שיעדיפו את הארוחה הגדולה, הרומן, אבל אני אוהב פרוזה קצרה. הקטעים רובם מקוריים ומיעוטם מתורגמים. הנסבים סביב תימה אחת מרכזית. בכרך הזה , כאמור, עוסקים בנושא השקרים. בכלל, האמת קיבלה מקום יותר מדי חשוב. אמת אחת חזקה יכולה להשבית לך את הרצון לחיות ליום שלם, כך שטוב שקר טוב במקום. בכרך תוכלו לקרוא את צבי טריגר, המספר לנו על שוק העבודה האולטימטיבי. כל עובד מקבל משימה לאותו יום. אם הבוס לא מרוצה, יש לו אקדח. רוני גלבפיש המצוינת מספרת לנו סיפר פעוט על מקומן של האמת והיופי בדוכן של מיץ תפוזים. שגב עמוסי מספר לנו על אשה שרוצה להשיג הכל ובדרך מספרת לנו את כל האמת, זוכרת את כל מה שכבר קרה וגם כמה דברים שהיו יכולים לקרות, או אולי יקרו ויצבעו את החיים בצבע אחר. אלון מרקוס מספר לנו את הצד השני של סינדרלה, וג'ימס סולטר בסיפור על סוף החיים ומה שקורה אחר כך, ויש עוד.
חוץ מזה – האג'נדה. אין "דבר העורך" יש עריכה ובחירה מוצלחת כל פעם מחדש. כה לחי.
רדיו מהות החיים? כנראה אני כבר לא מעודכן.