שתי הערות על גבינה ואזרחות

ראיתי בכמה מקומות בפייסבוק את התמונה הזו, שככל הנראה מופיעה על ספר לימוד אזרחות בבית ספר דתי. יכול להיות שמדובר בעוד בדיית אינטרנט, אבל יכול להיות שלא. ובאמת יש מי שטרח והדפיס על הספר,אם כך הוא מדובר כאן בפרקטיקה ראויה של התנגדות לדיכוי תרבותי.  "תלמדו כי זה למבחן, למרות שאנחנו לא מאמינים ורק מכריחים אותנו לצורך קבלת תעודה, או תקציב לבית ספר או משהו כזה."  כבר בישיבת וולוז'ין  השתמשו בה.

היו שמחו על כך, בסגנון חריף יותר או ממש חריף. אני לא מסכים איתם. אני מלווה עכשיו את לימודי האזרחות של הבת שלי. היא לא רוצה שאני אעזור לה ללמוד בגלל שאני כל הזמן מתווכח עם הספר, ולא מסיבות דתיות דווקא. לימודי האזרחות בישראל הם משנה סדורה של אזרחות רפובליקנית מבית מדרשה של הניאו ליברליות המערבית. יש חלופות לתורת האזרחות עליה נבחנים בשבוע הבא תלמידי ישראל.  ראו למשל את הרעיון המעניין הזה:

"הָרֶגֶשׁ הַדָּתִי", שֶׁבָּא לְבַדּוֹ תַּחַת הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, הוֹרִיד אֶת הַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה הָאִידֵאָלִית אֲשֶׁר לְנִשְׁמַת הָאָדָם עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בְּשֶׁפֶל. חָדַל הַשָּׂשׂוֹן הַפְּנִימִי, אָפְסָה הָעָצְמָה הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה, הַמְשַׁוָּה אֶת רַגְלֵי הָאָדָם כָּאַיָּלוֹת, הַמְנַצַּחְתּוֹ בִּנְגִינוֹתֶיהָ וְשִׁירַת-עֻזָּהּ, וַיָּבוֹא סִגְנוֹן שֶׁל פְּרוּשִׁיּוּת, שֶׁל "מַה חוֹבָתִי – וְאֶעֱשֶׂנָּה" בְּעַבְדוּת קְטַנָּה מְלֵאָה זְוָעָה וְרִפְיוֹן. וּלְעֻמַּת אוֹתָהּ הַיְרִידָה שֶׁל הַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר לָאוֹרָה הָאֱלֹהִית, בְּחַיֵּי-הַצִּבּוּר וְחַיֵּי-הַיָּחִיד הַמְעֹרָבִים בּוֹ, יָרַד גַּם-כֵּן הָרַעְיוֹן הַלְּאֻמִּי מִמִּשְׂגַּב אִידֵאָלִיּוּתוֹ הָאַדִּירָה וְהַקּוֹסֶמֶת, וַיְהִי לְ"רַעְיוֹן מְדִינִי", לְמִין "מִסְחָר הַמִּתְפַּשֵּׁט עַל נְפָשׁוֹת רַבּוֹת"; "הַמְּדִינָה הִיא חֶבְרַת-אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה". הַיְרִידָה הַכְּפוּלָה, מֵרוּם מַעֲלַת הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית אֶל הַתְּכוּנָה הַדָּתִית, וְעַל-יָדָהּ מִמַּעֲלַת הַגְּבוּרָה הַלְּאֻמִּית אֶל הַשִּׁיטָה הַמְּדִינִית, נָטְלָה אֶת זִיו-הַחַיִּים מִן הָעוֹלָם וְהוֹפָעַת נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת הָיְתָה לְחָזוֹן יָקָר מְאֹד. אָפְסוּ גִּבּוֹרֵי-חַיִל עֲנָקִיִּים, וַיִּרְבּוּ בִּמְקוֹמָם עַסְקָנִים נְמוֹגִים וְדַלֵּי-מַעַשׂ, בּוֹסִים בְּטִיט-חוּצוֹת שֶׁל רַעְיוֹנוֹת קְטַנִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִינֵי מִסְחָרִים חָמְרִיִּים וְרוּחָנִיִּים.

(למהלך האידיאות. הרב קוק)

אחד גבינה קוטג'

אני אוהב לאכול גבינת קוטג'. אבל אני יכול לחיות בלעדיה. גם אצלי יש קשר ישיר בין מחירים של מוצרים לבין תדירות הרכישה שלהם, ויש מעט מאד מוצרי מזון שאני לא יכול להסתדר בלעדיהם. אבל אני מודה. היום אכלתי לחמניה עם קוטג'. ולא, לא הצטרפתי לחרם המטופש על הקוטג', ואני לא מתכוון להחרים גבינה צהובה, ואפילו לא גבינת עזים.  מחרימי הקוטג' מתעלמים מכל הקשר כלכלי או חברתי שהביא אותנו למצב הזה. הם רואים את הכלכלה הניאו ליברלית של ישראל כאילו היא חוק טבע, ורק פה ושם יש תקלות שצריך למחות עליהן כצרכנים מתוחכמים. המחאה הזו ממשיכה את הקו שאני מתנגד לו – רדוקציה של האדם מאזרח לצרכן. כל מהותו של האדם היא במה שהוא צורך ואיך שהוא צורך.

אם אתם רוצים לדעת איך קרה ומה קרה, ומאחר שאנחנו עומדים בשבוע הספר – מקום טוב להתחיל בו הוא ספרה של תמר בן יוסף "עידן השוק החפשי", וכדאי גם לעקוב אחרי הבלוג שלה.