בוא שיר עברי – הבלוג של גלעד סרי-לוי

זהו שיר ישן. וינטאג’. אעשה לך מחיר מיוחד
בקיץ הזה תלבשי לבן. שחור זה כל כך 2010
השפתיים לוחשות ללא מנוע
תשאירי לי מקום לטקבק אותך בחלום
ברחובנו הצר גר נגר אחד מוזר.מחנה את המשאית באמצע הרחוב, אי אפשר לעבור והוא יושב ולא עושה דבר
וברקע הברושים,שמי שרב חיוורים.כן בדיוק ככה, רק טיפה ימינה
אקנה לי תוכי, ושמו יהיה יהושע. או רונלד.או יחזקאל. אני עוד לא סגור על הענין.
ולא בחלום יגע שירם בלב כל העולם, ויורידו אותו חופשי ואני לא ארוויח מזה גרוש
החול יזכור זה לא מספיק טוב בשבילי. אני רוצה ערבות בנקאית
פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק. כל שאר הפגזים יתפוצצו בעוד שלשים ארבעים שנה, כשמישהו יטייל שם
חמישים שילמתי כבר, אתן עוד חמישים בשוטף פלוס ששים, כמו שמקובל
כמה אנשים כבר חייכו אלי ברחוב. בטח שמעו כמה אני משלמת על החדר המעפן הזה
לא.השושן והחוחים לא למכירה.הם שייכים עכשיו למלאכים

2 Comments

התגובות סגורות.