אם הייתי מורה לאזרחות הייתי מספר לכולם כמה דברים שהם שכחו, מהי פוליטיקה, למשל.
אז בבקשה, הבה נזכר, נקודה אחר נקודה.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. - בישראל יש חופש ביטוי לכל האזרחים. יש להם זכות להשמיע דעתם על חלוקת המשאבים הציבוריים, על החלטות בנושא מדיניות הממשלה, על חלוקת המסים, ובכלל על כל חוק שחוקקה הכנסת וכל מעשה שעשתה הממשלה או נמנעה מלעשות.
- ישנם תיאורטיקנים הסבורים שזוהי חובתם, ולא רק זכותם.
- האזרחים גם יכולים לפעול בכל דרך חוקית כדי להשפיע על הממשלה והכנסת לנקוט דרך פעולה אחת, או להימנע מאחרת.
- הם יכולים להפגין, לשבות, לפרסם מודעות או לכתוב עצומות באינטרנט.
- הם יכולים להקים ארגון שינסה להיבחר לכנסת, או להצטרף למפלגה.
- הם יכולים להשפיע על נציגים מטעם מפלגות שמכהנים בכנסת, או לפעול באמצעותם.
- כל הפעולות הללו הן פעולות פוליטיות. לא כולן מפלגתיות, לא כולן פרלמנטריות, אבל כולן פוליטיות.
ועוד הערה,לשונית. מי שעוסק בפוליטיקה רוב זמנו, הרי שהוא פוליטיקאי.
בישראל יש עדיין דמוקרטיה פורמלית ,(בחירות ,חופש ביטוי וכד') .אולם המשחק הדמוקרטי מכור.
"If Voting Changed Anything, They'd Make It Illegal".
Emma Goldman
בהיעדר תנאים מסויימים,הפריווילגיות הרשמיות אינן בעלות ערך למליונים שאין להם את האמצעים כדי לממש את הפריווילגיות.
למשל, הרעיון של : לכל נתין הזכות להשמיע את קולו.
החוק מאפשר לעני ולעשיר להשמיע בקול רם את קולותיהם הפוליטיים.גם לעשיר ולעני יש את הזכות לשכור את השירות של עו"ד ולוביסטים ,כדי להשפיע וללחוץ על אוחזי המשרות הציבוריות.
גם לעני ולעשיר ,לחלש ולחזק , יש את החופש לעצב את דעת הקהל ע"י רכישת עיתון ,תחנת רדיו ,או תחנת טמבלוויזיה.
גם העני וגם העשיר יכולים להשתתף במירוץ הבחירות עתיר המליונים של אלה הרצים למשרות הציבוריות.
אבל השיוויון הרשמי הזה בין העני והעשיר,בין החלש והחזק בחברה, הוא בלתי מציאותי.
מה שווים החוקים למליונים אשר מנועים מהמשחק,בגלל היעדר היכולות החומריות ?
דמוקרטיה משפיעה,כאשר הדמוקרטיה מצליחה להסדיר את רווחת הרבים ,ומצליחה לבטל את הניצול הכלכלי ואת זכויות הייתר החברתיות והכלכליות המשרתות את המיעוט החזק ,המקושר ,בעל יכולת הגיוס של עורכי דין ולוביסטים המשפיעים על המערכת למען שולחיהם.
דמוקרטיה אמורה לוודא שיוויון ,וצריכה לוודא שאלה אשר אינם משופעים בהון ובכישורים מיוחדים יוכלו לחיות בכבוד.
הדמוקרטיה הקפיטליסטית בה אנו חיים כיום, מעלה על נס רעיונות פוליטיים נשגבים,אבל מייצרת אי שיוויון כלכלי -חברתי עצום,ואי יכולת להשפעה פוליטית של מסות ההמונים על המערכות השלטוניות.
אנשים מסויימים חושבים שאם אתה חופשי לומר מה שאתה רוצה ,זה סימן לכך שהם חיים בדמוקרטיה.אבל חופש הדיבור אינו הכל בדמוקרטיה, אלא חלק אחד מהתנאים הנחוצים לדמוקרטיה.פעמים רבות הנתינים חופשיים לומר מה שברצונם,כאשר אלה עם הכח וההון חופשיים לעשות מה שברצונם ,למרות מחאת הנתינים.
הדמוקרטיה אינה סמינר פילוסופי.הדמוקרטיה היא שיטה המבוססת על כח.כמו כל שיטה שלטונית אחרת.
לחופש ביטוי,כמו חופש התאגדות במקום ציבורי וחופש התאגדות פוליטי יש משמעות ,רק אם חופש הביטוי נשמע ,וגורם לאלה הנמצאים במוקדי הכח להגיב לדברי אלה (הנתינים) שהכח מופעל עליהם.
לפי דבריך, אין מוצא והכל אבוד. אז מה אתה מציע? מה הפרוגרמה שלך למי שמעונין לשנות?
פינגבק:פרודיה על תחריר עם סוף עצוב « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ