כן מוקי, היום כל אחד מדבר על צדק. ולכבוד השבת אסקור כאן בקצרה ספרים העוסקים בסוגיה, כל אחד בדרכו. הסקירה אינה כוללת את כל מה שאפשר לקרוא בנושא חשוב זה, ומציגה רק כמה ספרים מתוך אלה שלדעתי כדאי לקרוא.
תורתנו הקדושה
מקום טוב לפתוח בו הוא חמשה חומשי תורה – התורה, להבנתי, אינה מכירה בקניין הפרטי באותו אופן שחוקי היסוד של מדינת ישראל (בעקבות תפיסות קפיטליסטיות) מכירה בו. האדם רשאי להחזיק בחפצים, לקנות ולמכור, ואם ינזקו לדרוש פיצוי מהמזיק. אך האדם אינו אלא מחזיק. האדמה וכל אשר עליה כפופים לבורא – כי לו כל הארץ. ראו למשל את שכתוב בענייני הלוואה ומשכון בספר שמות (ותודה למאגר ספרות הקודש)
כד אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא-תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. כה אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כו כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי.
הפסוק כביכול מתווכח עם המלווה ועם ההגיון של המשכון כולו "כי היא כסותו לבדה.. במה ישכב"? מה אכפת לי, משיב המלווה. הוא אשם במצבו. ואיך אתה חושב שאפשר לקיים כלכלה? איפה היציבות הפיננסית? והקב"ה משיב לו נחרצות " וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי". אני שומע צעקתם של אלה, היה אף אתה חַנּוּן.
אפשר להמשיך משם אל נביאי ישראל. מיכה שאמר הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ. או ישעיהו הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ–פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ויש עוד כמובן.
חדש וגם ישן
בעת החדשה, יותר או פחות, נהוג להתחיל עם מרקס, שכך כתבתי עליו בתחילת השנה הזו: מרקס, פחות או יותר. רוח הבלהות שהילך באירופה, יושב מבוית יחסית בספרים המצהיבים, בתרגום הישן נושן. לפני שבוע קראתי מתוך "כתבי השחרות" את הטקסט הקלאסי על העבודה המנוכרת, ומתוך "ההקדמה לביקורת הכלכלה המדינית" את המשפט (קלאסי כבר אמרתי?) "לא תודעת האנשים היא הקובעת את הוויתם, אלא להפך, הוויתם החברתית היא הקובעת את תודעתם". יש קסם רב בדעות הנחרצות, החד משמעיות על התודעה הכוזבת ועל הקפיטליזם השולט בכל מקום, ואינו מאפשר כמעט אף נקודת מבט מחוץ לו. מבחינתי, תובנות מרקסיסטיות, גם אם לא בצורתן הגולמית המתאימה לעידן התעשייתי של כתיבתן, מסייעות להבין טוב יותר את עולם התעסוקה של ימינו, ובוודאי את הגלובליזציה של ההון. מצד שני – אי אפשר, כמובן, להתעלם מהענן הרובץ על מרקס בשל שבעים שנות הדיכוי במשטר הקומוניסטי ושלוחותיו ברחבי תבל.
המחבר שאיתו פתחתי את דרכי בהבנת הכלכלה והחברה, ושאלות הצדק שבה הוא ג'ון קנת גלבריית. גלבריית היה מבכירי הכלכלנים בעולם, כתב גם את "חברת השפע" ועוד ספרים חשובים, אך הספר שאהבתי יותר מכולם, ואני עדיין נוטל אותו וקורא בו מזמן לזמן הוא "תרבות השאננות". שנכתב ב1992 ויצא לאור בעברית בשנת 1996 (מאנגלית: עמנואל לוטם, קו אדום- הוצאת הקיבוץ המאוחד). גלבריית, בספר קצר יחסית הכתב בבהירות נוקבת ובהומור שנון מדבר עלמה שהוא מכנה "האתוס של השאננות", התיאוריה הכלכלית והחברתית המצדיקה בכל דרך היווצרות שלפערים חברתיים וחברות בהן 
יש עניים מאד ועשירים מאד המשוכנעים שעושרם, לא רק שהוא תוצא של עמלם, ומחויב מבחינת חוקי הכלכלה, אלא שהוא גם תורם לרווחתם של כל בני האומה. ממנו למדתי על הקשר האמיץ אך הסמוי בין חקיקה בנושאים משמימים כמו פיקוח על המחירים וסוגי מסים לרווחתם של האזרחים, ועל האמונה היוקדת בכוחות השוק, גם כשהמציאות לא משתפת פעולה. ג'ורג' אורוול, זה שכתב את 1984 ועוד מאמרים חשובים, עזב את המשפחה וחי בעוני בפאריס ובלונדון. הוא כתב את הספר "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון" (מאנגלית:דורון לבנה, הוצאת כנרת) שבניגוד למה שאולי תחשבו, לא מדבר על חויות מתחום הכימיקלים במסיבות מסוג מסוים, אלא על חיי העוני של אנגליה וצרפת, ועל הניכור שחשים אליהם בני המעמד הבינוני,המשוכנעים שלהם מגיע הכל והעניין צריכים להסתפק בשאריות, אם בכלל. הספר הזה גם הוציא לי את החשק לאכול במסעדה או לבלות במלון, כשביבי עובדים בשכר מינימום. ברברה ארנרייך, מבקרת ופעילה חברתית יצאה למה מה שאפשר לראות כגרסה מעודכנת ל"דפוק וזרוק". ספרה שנקרא "כלכלה בגרוש איך (לא) להסתדר באמריקה" (מאנגלית: אסף שוך, הוצאת בבל 2004) מתאר את ניסיונה לחיות באמריקה של ימינו במקצועות שירותים בהם משתכרים שכר מינימום. היא ממלצרת בפלורידה, מקרצפת במיין ומוכרת במינסוטה, וחוה על בשרה כיצד העובד הפך לסחורה, והוא מנוצל ונזרק מיד אחר כך, רקכדי להביא במקומו עובד אחר בשכר מינימום.
לעולם תהא הפילוסופיה
מי שכחו במותניו ומבקש לשאול את עצמו מהו צדק חברתי, כמושג אנליטי ולא רק כשאיפה וחלום, ישים פעמיו אל הפילוסופיה. בדור האחרון נחשב ספרו של ג'ון רולס "צדק כהוגנות" כאבן פינה לחשיבה הפילוסופית בנושא. הספר, שגרסתו הראשונה התפרסה ב 1971 ויצא לאור בכמה מהדורות, הודפס מחדש במהדורה שנערכה על ידי המחבר בשנת 2001 כסיכום לפועלו בתחום הפילוסופיה של הצדק ורעיון הצדק כהוגנות. הספר תורגם לעברית בשנת 2010. (מאנגלית: דפי אגם-סגל, ספרית עלית הגג וידיעות ספרים). "תיאוריות של צדק חברתי" שכתב יוסי דהאן (הוצאת האוניברסיטה המשודרת) הוא סדרה של הרצאות על הוגים שפעלו בעקבות רולס ובהשראתו, אם מתוך הסכמה ואם כמוקד להתנגדות. ספרו שלרולס אינו קל כך כך לקריאה ויונה מציג אותו בצורה הוגנת וידידותית יותר לקורא מתחיל. עוד ספר, פשוט לקריא האך מאתגר לחשיבה הוא "מוסר הלכה למעשה" שכתב פיטר סינגר (מאנגלית: דבי אילון) העוסק בפילוסופיה של המוסר בדרכה של הפילוסופיה האנליטית ומקדיש כמה פרקים לשאלות של צדק חברתי במובנו הכלכלי. מסקנותיו נובעות זו מזו, והן מרחיקות לכת. הוא קורא לכל אחד שמרויח מספיק כדי לאכול, להפריש ממשכורתו לטובת הרעבים. בדיוק כמו שהציע ישעיהו ואף הבטיח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ
התורה מכנה את הריבית כנשך.
רש"י מפרש את המילה "נשך" ,ריבית. שהוא כנשיכת נחש. שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו. כן ריבית. אינו מרגיש, ואינו ניכר, עד שהריבית עולה, ומחסרו ממון הרבה".
יש מוסדות במדינת ה"יהודים" ההולכים לפי רש"י והתורה ?
מרקס.
תמיד קשור.אי אפשר להבין את הקפיטליזם ללא מרקס.מרקס נתן את הכלים להבין את הקפיטליזם.ברית המועצות היתה וראצייה גרועה וחשוכה שהתיימרה לדבר בשם המרקיסיזם,מה שבטוח גרם למרקס חיבוטי קבר רבים ,כאשר נטען שהדברים נעשים בשמו.
ג'ון קנת' גלבריית'.
כתב ספרים חשובים.כלכלן,אדם חכם ואנושי .שמצוטט אומר את זה :
Capitalism has never anywhere provided good houses at moderate cost. Housing, it seems unnecessary to stress, is an important adjunct of a successful urban life. Nor does capitalism provide good health services, and when people live close together with attendant health risks, these too are important. Nor does capitalism provide efficient transportation for people – another essential of the life of the Metropolis. In Western Europe and Japan the failure of capitalism in the fields of housing, health and transportation is largely, though not completely, accepted. There industries have been intensively socialized. In the United States there remains the conviction that, however contrary the experience, private enterprise will eventually serve
ציטוט של ג'ורג' אורוול :
The tendency of advanced capitalism has been to enlarge the middle class, and not to wipe it out, as it once seemed likely to do
וברברה ארנרייך. ארנרייך ממלצרת ומסבירה,כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=gDgFiW2xtf0
לעולם תהא הפילוסופיה .
יתרו:
"אם-אמאס–משפט עבדי, ואמתי: בריבם, עימדי.
יד ומה אעשה, כי-יקום אל; וכי-יפקוד, מה אשיבנו.
טו הלוא-בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד.
טז אם-אמנע, מחפץ דלים; ועיני אלמנה אכלה.
יז ואוכל פיתי, לבדי, ולא-אכל יתום, ממנה?
יח כי מנעוריי, גדלני כאב; ומבטן אימי אנחנה.
יט אם-אראה אובד, מבלי לבוש; ואין כסות, לאביון.
כ אם-לא בירכוני חלציו; ומגז כבשיי, יתחמם.
כא אם-הניפותי על-יתום ידי: כי-אראה בשער, עזרתי.
כב כתפי, משכמה תיפול; ואזרועי, מקנה תישבר.
כג כי פחד אליי, איד אל; ומשאתו, לא אוכל.
גם-הוא, עוון פלילי: כי-כיחשתי לאל, ממעל.
תודה על ההערות והציטוטים. רק הסבר נא לי מדוע בסעיף הפילוסופיה אתה מביא ציטוט מאיוב ומכנה אותו יתרו.
צודק. איוב.טעות פרויידנית,כמו שאומרים. התבלבלתי לרגע בין שמות היועצים של פרעה.
כן, איוב המסכן. סבל כל כך הרבה ואחר כך עוד אמרו עליו חז"ל שלא היה ולא נברא אלא רק משל.