הערות

סימולקרה בפיתה, חרדיות בזול, וקטע ארס פואטי. כמה הערות קצרות

סימולקרה בפיתה

לפני כמה חודשים חברת הפרסום של הרדיו יצאה במבצע פרסום לדוכן פלאפל, ששודרה כל שעה לפני החדשות. מאחר שהיה מדובר בפלאפל  (ששייך כפי שאתם יודעים בוודאי ל'סגמנט האתני' בשוק המזון) נשכר לכך שחקן בעל קול שמתאים לסטריאוטיפ שסיפר כיצד השתפרו עסקיו מאז פירסם ברדיו, ועוד בחורה ששרה יפה את הפזמון. תיארתי לעצמי שהיא בטח הבת שלו התיכוניסטית שבאה אחרי הלימודים לעזור בפרנסת משפחתה, היא מגיעה בבוקר ללימודים ונרדמת על השולחן ושיעורי הבית שלה מלאים בעמבה, והתרגשתי עד דמעות. האמת שהתפלאתי קצת על הפרסומת הזו, אבל והמשכתי לחדשות. אחרי זמן לא ארוך התברר שהפרסומת היא לשירותי הפרסום של הרדיו שהשתבחו ביכולתם לפרסם אפילו דוכן פלאפל ולהביאו לידיעת כל העם והעולם. לא כולם היו מרוצים, ומנכ"ל רשות השידור התנצל בחצי פה, מה שלא מנע ממהלך הפרסום להמשיך. הקמפיין אפילו זכה בפרס כלשהו מטעם אגודת המשכנעים לקנות מוצרים מיותרים.אמרתי לעצמי, מילא, מה אתה יכול לצפות מפרסומאים. אלה השמונים אחוז שמוציאים שם רע לעשרים אחוז הנותרים.

היום ראיתי מודעה בעתון כלכלי ובה, שימו לב, חברת הפרסום של הרדיו מציעה למכירה את המותג שפירסמה. מדובר במותג שאין מאחוריו שום עסק קיים כלשהו, לא פיתה ולא חמוצים. כלום. אפילו לא סינים במפעלי יזע  שמכינים טחינה וחומוס, או ירדנים שמגלגלים בפיתה. אין מאומה, רק שחקן אחד, ועוד אחת ששרה, אין שיעורי בית ואין שום כלום.  ובכל זאת מישהו חושב שהמותג הזה שווה כסף ומישהו אחר יסכים לשלם עבורו. וכך הם אומרים – "הרוכש יהנה מהאפקטיביות של מותג מוכר ומצליח ויוכל לצאת בקמפיין רדיו להמשך קידום המותג, בגובה הצעה שתוגש על ידו בהליך המכירה". אולי הם מתכוונים שהוא ימשיך לפרסם את המותג הזה בלי להקים שום דוכן פלאפל ? זה בטח יהיה יותר זול.

חרדיות בזול

אייל וולדמן הוא מנכ"ל של חברת שבבים כלשהי. וולדמן הוא איש צבא לשעבר ויש לו רעיונות רבים כיצד לפתור את המשבר החברתי.

בתקופה הקרובה תתחיל מלאנוקס להעסיק גם נשים חרדיות. "אנחנו עושים את זה משני מניעים – זה טוב למלאנוקס. המניע השני הוא חברתי", טוען וולדמן. בשלב הראשון תעסיק החברה היקף מצומצם של עד 10 עובדות. "צריך לעודד את המגזר החרדי לצאת לעבוד. הייתי רוצה מאוד שבני ישיבה יעבדו אצלי, הם חכמים מאוד. שילמדו שעתיים ויבואו לעבוד אצלי שמונה שעות. במקום שאני אלך להביא עובדים מהודו או מסין, אני רוצה להעסיק חרדים בישראל. זה גם יכניס מסים. לנו זה משתלם כי הנשים החרדיות מקבלות משכורות נמוכות יותר, להן זה משתלם כי אנחנו מעשירים את משק הבית שלהן וכך הממשלה צריכה לתת פחות תקציבים לחרדים".

אני רואה את זה קצת אחרת. מצד אחד הוא יכול לנצל נשים חרדיות שמעמדן בשוק העבודה נמוך, מצד שני הוא יכול להתראיין לדה מארקר  ולהציג את עצמו כחברתי, לתמוך בהקטנת התמיכה בחרדים  ולקבל מחמאות בעיתון.

ארס פואטיקה

אז מה אתה אומר על הספר הזה, כדאי לקרוא אותו? שואלים אותי מדי פעם. קוראים ותיקים של עתון "הצופה" שפוגשים אותי בסופר, פחות ותיקים בדואר האלקטרוני או בתגובית לרשומה בבלוג. בדיוק כתבתי על זה כמה מאות מלים, אני ממלמל במבוכה, תקראו שם. לא, הם מתעקשים, תן לנו סיכום בקיצור – לקנות או לא לקנות, לשאול מחברים או לא, יש לנו מעט זמן והרבה מאד ספרים,אנחנו צריכים לדעת האם ניקח את הספר הזה, או שנבחר ברעהו הטוב ממנו.

ההחלטה האם לקרוא ספר מתוך הערימה שמונחת לפניך תלויה בהרבה משתנים. צריך להביא בחשבון את התאריך. אנה קרנינה כדאי לקרוא מינואר עד מרץ, לכל המאוחר תחילת אפריל. א.ב.יהושע מתאים לחגי תשרי, ועמוס עוז מפסח ועד יום העצמאות. חשוב לדעת האם קריאת הספר הזה תעשיר אותך בהון תרבותי, כמו "הממונה" של מיקי בר-קיקי במסיבות תל אביביות של שנות השבעים, או "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" בטכניון בשנות השמונים. חשוב לשאול גם מה הספרים שביניהם אתה מתלבט. בערימה שבה מונח הספר "חשבונאות פיננסית חדשה כרך ב'" מובן שהמתחרה היחיד על תשומת הלב יהיה כרך א' של אותו ספר. כך שקשה לתת תשובה חד משמעית.

תהיה רציני, אתם אומרים, למה אתה נמנע בדרך כלל מלסכם את המלצותיך, כשאר כותבים במקומותינו? למה שלא תכתוב בסוף "5 בסולם אלומיניום" או "סעו על המדרכה במהירות מופרזת לחנות וקנו" ?

אה, כי בדרך כלל אי אפשר. מעטים הספרים שאין לי שום מלה טובה עליהם, ואני בכל זאת קורא אותם. וחוץ מזה – העורכת שלי מפעם אמרה שאם אחרי שלש מאות מלים הקוראים לא הבינו מה אתה חושב, אז יש לך בעיה.

ארס פואטיקה 2

שדרגתי את הבלוג כך שיהיה אפשר לקרוא בו בנוחות בטלפונים ערמומיים ומוצרים ניידים אחרים. סתם שתדעו.