נקסוס 7

אם אתם מזדהים עם הרוכב הצנוע, או אם אתם רוצים לצאת לרכוב אבל תרבות ציוד הספורט מפחידה אתכם, אז זה הספר בשבילכם. "פשוט לרכוב" של גרנט פטרסן הוא מדריך מעשי, ולעתים גם מצחיק, לרכיבה, תחזוקה, תיקונים והנאה מאופניים. עצם העובדה שספר שפוי שכזה נדמה כמשהו חדשני, כמעט מהפכני, רק מוכיחה לאיזו רמת טירוף הגיע עולם האופניים.

דייב אגרס "הארץ ספרים" על הספר Just Ride: A Radically Practical Guide to Riding Your Bike שכתב Grant Petersen

לפני כמה שבועות קניתי קורא ספרים. כלומר, אני ממשיך לקרוא את הספרים שלי בעצמי, מה שקניתי הוא מין מכשיר כזה שבאמצעותו ניתן לקרוא "ספרים דיגיטליים" (שם משונה, בהתחשב בעובדה שיש שם גם לא מעט מלים). אחרי התלבטות והתייעצויות רבות עם אחי המומחה, קניתי nexus 7. מכשיר שאינו קורא ספרים יעודי, כמו הקינדל למשל, אלא מחשב לוח.  מערכת ההפעלה שלו היא אנדרואיד, ובלילה הוא חולם על כבשים חשמליות. הוא מיוצר על ידי ASUS בחסות גוגל, שמוכרת אותו במחיר מוזל כחלק ממלחמותיה לכבוש את כל העולם כולו. הגודל שלו הוא בערך כמו ספר של עם עובד מסדרת ספריה לעם, מה שמאפשר להחזיק אותו ביד אחת. נכון, לא ממש נוח להחזיק אותו ביד אחת, ולא ברור בשביל מה זה טוב,  אבל אפשר אם אתם ממש רוצים. (בתשובה לשאלתכם – כן, אפשר לקרוא איתו עתון בשירותים. רק צריך לתקן את הברז שמטפטף כבר חצי שנה. ) התקנתי עליו את תוכנת הקריאה של הקינדל, ותוכנה אחרת לקרוא מאמרים ועוד דברים מועילים כמו פייסבוק, טוויטר, וממשק לבלוג, שממנו אני כותב ברגע זה ממש. רק בבלז נורמלי לא מצאתי עדיין, אבל אני ממשיך לחפש.

אתמול, לעומת זאת, קראתי בארוחת הבוקר את מוסף "הארץ ספרים" בנייר (עם קצת גבינה בקצה של הדף, אני לא משוכנע שזה מגיע ככה). היתה שם כתבה מעניינת על ספר בנושא אופניים. אני אוהב ספרים ואופניים גם, ולכן קראתי את הכתבה בענין, ולמרות שבדרך כלל כתבות מספקות לך את כל מה שאתה צריך בשביל לדבר בידענות, חשבתי שכדאי אולי לקרוא  את הספר.

נכנסתי לאמזון דוט קום ושילמתי בערך 10$ בלחיצה בכפתור אחד, כדי שאוכל מיד לקרוא את הספר בנקסוס החדש והנוצץ שלי. זה עבד כמובן ומיד קיבלתי מייל עם קבלה ופרסומת לקנות עוד דברים שאני לא רוצה ולא ממש צריך. אחר כך השקעתי הרבה לחיצות בהרבה כפתורים, והתקנתי מחדש את התוכנה עד שהכל הסתדר ויכולתי לקרוא. לא נורא,  גם ככה זה לא לקח יותר מחצי שעה,  הרבה פחות זמן מאשר לטוס לארצות הברית ולחפש את המחסנים של אמזון אי שם במדבר בנבאדה.  קראתי חלק מהספר מיד.אבל לא את הכל. לספר יש 2310 עמודים מה שהופך אותו לאחד הספרים הארוכים ביותר שאקרא. אגב, בגרסה בכריכה רכה יש רק 213 עמודים. ושם גם אי אפשר להחליף את צבע הדפים לחום, או את האותיות ללבן על רקע שחור.

ומה כתוב שם? גרנט פיטרסון מבקש לשכנע אותנו שכל עניני רכיבת הכביש הם שטויות. לא צריך המון הילוכים, אין שום תועלת בבגדים המיוחדים. הקסדות הנאות עם החורים רק יסבכו אותך במשהו כשתיפול. ובכלל, רוכבי האופניים לא צריכים לנסות לאמץ ציוד והרגלים מהרוכבים המקצוענים במרוצים, אלא לחזור ולרכוב כמו ילדים. עם חולצה שמצאו בארון, מכנסיים קצרים או ארוכים לפי העניין. הנעליים המיוחדות הם ממש מטרד מיותר, וממילא אי אפשר לסובב את הפדלים במעגל. על רוכבי האופניים להבין שהם אף פעם לא יהיו רזים כמו רוכבי אופניים מקצועיים, שעוסקים בכך משום שהם רזים מטבעם, ולא יעזרו כל השיטות שתמצאו במגזיני האופניים (רוכבי האופניים מתחילים רזים, ולא נהיים כאלה. כמו שמרימי המשקלות אינם גוצים בגלל שהמשקולות מעכו אותם).  יש לו גם עצות מועילות אחרות. למשל – לא לספור קילומטרים אלא דקות. ככה זה יצא לך הרבה יותר, ואם אתה רוכב ממש לאט, יהיו לך הרבה יותר דקות שרכבת. אני מודה שזה רעיון שימושי ומועיל. קצת כמו שיטת ספירת הדגים בתמזה.

אחד הדברים המרכזיים שמהם מזהיר אותנו פיטרסון, הוא להיות מגוחך. או להראות מגוחך. אז נכון, גם אני כתבתי כאן שלא ממש צריך ציוד של טור דה פראנס, כמו שלא קונים את טדי בשביל לשחק כדורגל עם החברים בשכונה.  אבל מה שהוא לא מבין, לפחות בפרקים שקראתי ובסרטון הפרסומת, שזה כל העניין. אם נעשה רק את מה שצריך ומועיל, וניקח רק את הדברים הפונקציונליים השימושיים כשאנחנו מציצים כל הזמן מאחורי כתף שמאל כדי לבחון ולראות את מישהו חושב שאנחנו מגוחכים, לא נגיע רחוק. גם על אופניים. אנשים משלמים הרבה כסף בשביל ההון התרבותי, בשביל ההון החברתי ובשביל לדבר עם החבר'ה ולספר להם כמה אתה מוצלח. זהו עיסוק גברי ותיק עוד משחר הימים בהם הגברים היו ציידים והנשים היו מלקטות את הגרביים מהסלון, או משהו כזה. הגברים לובשים את הבגדים הללו כדי לפגוש בכביש אנשים עם בגדים דומים ולדבר איתם, או לצחוק עליהם קצת שהם רוכבים לאט מדי או מהר מדי או שלשתם. ואחר כך להתווכח שעות על הקסטה האחורית והאם עדיף דבל או קומפקט. אז בסדר, באמת שלא צריך להגזים עם שום דבר, אבל הי – החיים לפי פיטרסון מייבשים וקודרים למדי. ממש כמו לקרוא ספר בקורא דיגיטלי.