אני לא אוהב את פורים. חג נורא מעצבן. למי יש כוח לצאת בגשם הזה לנטיעות על איזה הר? וחוץ מזה אני נורא עסוק. אז כן. גם לי מותר. היום פוסט לקט, לטובת אלה שלא הספיקו, או לא זוכרים , ולתפארת מדינת ישראל.
-
שמעתם מה קרה למטאור ברוסיה? יפה. עכשיו תסבירו לי מה זה "עלייה מטאורית".
-
מעטים יודעים שהמטאור שנחת והשמיד את הדינוזארים היה משאלה של מישהו ממש ממש כועס
-
מעטים יודעים שסירבתי לקבל את תפקיד שר האופים
-
מעטים יודעים, אם אנחנו כבר מדברים עלי, ששלש פעמים הייתי מועמד לפרס חנה בבלי לנימוסים והליכות ולא קיבלתי אותו רק בגלל שוויתרתי למישהו אחר
-
אם מישהו אומר "דרשני" זה אומר שהוא אומר דרשני?
-
אם כל החיים הייתי טיפש, מה הסיכוי שלי לא למות טיפש? #חבר_שואל
-
החלטתי להפסיק לצעוק "זאב זאב" ולעבור ל "חתול חתול". אולי זה יעזור יותר.
-
השכנה שלי חושבת שאם העלה האחרון של המטפס ממול ייפול, אז היא תמות. ועוד אומרים שגברים עושים ענין מכל שפעת קטנה.
-
הים התיכון יהיה רוגש עד גועש. כך כתוב בעתון. ואחר כך גועש עד זועף. אני תוהה מה קורה כשהוא ממש ממש מתעצבן.
-
כשאמרו "נצחון הרוח על הגוף" התכוונו בטח לרוח הנוראית שהיתה ביום ששי כשיצאתי לרכיבה נינוחה של ערב שבת וחזרתי מותש כאילו טיפסתי על איזה הר רק בגלל שהוא שם.
-
ועוד בעניני מזג אויר: פול סיימון מוסר שמתוך 50 הדרכים, 45 מוצפות ועוד שלש חסומות בגלל עצים.
-
<<<תמורת 350 שקל מקום זה יהיה שלך>>>
-
אריה ליבנת לקראת עוד משחק חשוב של מכבי תל אביב, מסביר לנו ש"מאז ההפסד לאולימפיאקוס הסיכויים של מכבי הפכו לתיאורטיים בלבד. " הניתוח המלומד שלו מזכיר לי את תשובתו של יוגי ברה כשנשאל מה ההבדל בין תיאוריה למעשה. יוגי ברה הסביר ש"באופן תיאורטי, אין שום הבדל, אבל באופן מעשי – יש".
-
לא אסלח לאוהדים הגזענים שבגללם אי אפשר לספר בדיחות שנונות על סדאייב וקדאייב שהלכו לים.
-
ועוד חדשות ספורט: הג'ירו ד'איטליה ב 2014 יצא מאירלנד. שמועות עקשניות אומרות שהטור דה פראנס של 2017 יצא מפתח תקווה.
-
אף פעם לא מאוחר כדי להיות מועמד לפרס ישראל, אני יודע. ובכל זאת, אם לא אכפת לכם, תגישו את מועמדותי מוקדם יותר.
לחם עבודה
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=S_Sfhb8JrvQ&w=420&h=315]
זה אמיתי.
ולסיום
הבלוג הזה תורם לאנושות ומועמד לסדרה של פרסים נכבדים על כמה וכמה מפעלי חיים. בחוג ללעיסת נייר של המתנ"ס הוא נחשב אלטרנטיבה ראויה לניו יורק טיימס, גארדיאן ו"מה חדש במעון שלנו". על הפוסט שקראתם בשקיקה עבדתי במשך שלש מאות ארבעים ושבע שעות, ביצעתי סדרה מקיפה של תחקירים אמיצים שסיבכו אותי עם מוסדות ביטחוניים באנדורה המערבית, ועכשיו אני מבוקש לחקירה בחצי הכדור השני. ואני לא מדבר על הזמן שלקח לי לעשות תרשימי עוגות מהאקסל וקצפת. אז נא לתרום ביציאה. שלושים וחמשה שקלים. או עשרה, או שני שקלים להגיע לבאר שבע, בקשה.
תודה על שהפכת פרצוף חמוץ לחיוך.
היה לי יום נוראי. עכשיו כבר לא.
תודה!