כמה דברים, ערב שביעי של פסח שחל להיות ביום ראשון שרבי עד אביך, או לא, אי אפשר לדעת.
דונלד רמספלד, שהיה שר ההגנה של ארצות הברית, ענה בתשובה לשאלה הקשורה למלחמה בעיראק את המשפטים הבאים:
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=GiPe1OiKQuk]
המאזינים צחקו קצת, והרבה צחקו גם אחר כך. אבל יש במשפטים הללו, גם בלי כל קשר למלחמה בעיראק, הרבה מאד עומק. תקראו את זה שוב, בבקשה:
There are known knowns; there are things we know we know.
We also know there are known unknowns; that is to say, we know there are some things we do not know.
But there are also unknown unknowns – the ones we don’t know we don’t know.
—United States Secretary of Defense, Donald Rumsfeld
דברים קורים בעולם הכלכלי. אירופה תוססת, שלא לומר קורסת. בקפריסין הוחלט להטיל מס מיוחד על פקדונות הגבוהים ממאה אלף אירו לטובת הצלת הכלכלה. ויש שיאמרו, הצלת הבנקים. היד הנעלמה, כבר לא פופולארית כמו שהיתה עד לא מזמן, ונגידי בנקים טסים במסוקים ומשליכים כסף לארץ. ויש אומרים לכיסיהם של הבנקאים. פול קרוגמן , למשל, סבור כי "האמת – קשה ככל שתישמע לאידיאולוגים של הכלכלה הגלובלית – היא שתנועה חופשית של הון נראית יותר ויותר כמו ניסוי שנכשל." ותוהה האם אנחנו ניצבים בתחילתו של עידן חדש, בו תנועות הון ממדינה למדינה ללא מגבלות כמעט, יהפכו להיסטוריה. צודק רמספלד, אלה הימים שאנחנו לו יודעים מה אנחנו לא יודעים. וכל זה דורש לא מעט ענווה, קץ ההיסטוריה לא הגיע, ואין חדש תחת השמש.
קהלת
(הקטע התפרסם במקור לפני כשנתיים)
ספר אודות חכמה עתיקה הוא "אני קהלת" שכתב ארנסט רנאן בשנת 1882 ותורגם לאחרונה בידי שי סנדיק (הוצאת נהר ספרים). ארנסט רנאן (1823-1892), כך למדתי מהמסה המצורפת לספר היה היסטוריון צרפתי, בלשן והוגה דעות קונטרוברסלי. הוא כתב את הספר "חיי ישוע" ועוד עשרות ספרים עד אין קץ. הייתה לו גם חיבה לתנ"ך והוא תרגם מעברית לצרפתית כמה מספרי התנ"ך. המסורת היהודית מיחסת את כתיבתו של "קהלת" לשלמה המלך. רנאן סבור שכותבו של "קהלת" חי מאה שנה לפני לידתו של ישו. מחקר המקרא של ימינו מקדים אותו קצת יותר. קהלת שלו הוא בורגני מזדקן, מיושב בדעתו תוהה על הראשונות אך גם מתון ושבע, המבקש להמשיך את חייו בנחת כשהוא נהנה מהממון שהרוויח ביושר. ספקן, אך לא עד כדי ערעור המוסכמות. מאלה שגינו את ישו דורות אחר כך. הפרשנות של רנאן,כצפוי היא באוריינטציה נוצרית, עם ניחוח אנטישמי קל. קהלת "שלי" אינו בדיוק ה"קהלת" של רנאן, ובכל זאת מעניין לקרוא.תשאלו, למה לתרגם מסה על "קהלת" שנכתבה לפני מאה שנה, למה לתרגם ספר זן מאותה תקופה גם אם ממקום גיאוגרפי והקשר תרבותי אחר. התשובה,לפחות לטעמי, שאין צורך בהצדקה. הסיבה והתכלית הם הדבר עצמו.
הוא צדק
אביב קרן צילם בירושלים את התמונה הזו ואני תוהה לאיזה כהנמן התכוונו הכותבים. זה מפרס הנובל שסיפר שהרציונליות מוגבלת ואנחנו לא כל כך שקולים כמו שהיינו רוצים לחשוב, או הרב כהנמן שהקים את ישיבת פונוביץ' המעטירה ששקד על הקמת עולם התורה מעפרו? או אולי שניהם, כל אחד על פי דרכו?
=== (שלא לומר **)
1 2 3 4 5 6 7 ככה קוראים ליום הזה. שביעי של פסח. כן. תחזרו אחרי – "שביעי של פסח". שום חג שני.
חקסמח
אהבתי (-:
חג שמח
מדרש רמספלד יפה מאד, אבל אתה צריך להיכנע כבר לחג שני של פסח.
לא יעזור.
מילא "חג שני", כשהייתי בצבא החבר'ה קראו לזה "פסח שני". לשביעי של פסח, כן? לא לי"ד באייר.