הקפיטל

הפוסט הזה הוא ראשון בסדרה הכלכלית של ספר חברה תרבות שמטרתה לתת מושגי יסוד לקיום בעולם הקפיטליזם הפיננסי. אנחנו חיים, לשמחתנו או להוותנו, במשטר כלכלי חברתי הנקרא קפיטליזם פיננסי. מדוע קרו הדברים הללו, אספר מעט בהמשך. אומר רק שהיום, על פי התפיסה הכלכלית הרווחת, כל אחד לנפשו. על כל יחיד מוטלת האחריות לדאגה למצבו הפיננסי.

בחברה בה אנחנו חיים יש מקום גדול ומשמעותי להשקעות כספיות, שוק ההון ובנקים בכלל. ואין כוונתי לסוחרים ממולחים וכרישי נדל"ן, אלא לכל אחד. וזה נורא מסובך, ומבלבל. ולכן, אני פה מנסה לעשות קצת סדר.

נושא הסדרה הזו אינו כיצד להתעשר,כי לו הייתי יודע זאת, אולי לא הייתי כותב פוסטים בבלוג אלא מממש את הרעיונות שלי, אלא נסיון להסביר את המושגים המרכזיים והאפשרויות העומדות בפני כל אחד. בשפת בני אדם, ובלי להאמין יותר מדי לתעמולה. והכל לטובתכם.  כמובן שאין בכך המלצה להשקעה בענין זה או אחר, ויזהר הקורא.

קודם כל – מהו כסף. יפה, זו שאלה טובה, לעניינו נדבר על השקל הישראלי שיש (או אין)  לנו בכיס. באמצעות המטבעות אפשר ללכת לחנות ולקנות בקבוק קולה עם השם שלנו עליו. כלומר להחליף את המטבעות או השטרות בחפץ כלשהו, או שירות שאנחנו חפצים בו. ישנן שיטות משוכללות לתשלום כמו כרטיס אשראי, צ'ק, העברה בנקאית ועוד. בכולן הרעיון הוא להחליף את הכסף במשהו. או במלים אחרות – צריכה. אנחנו גם יכולים לשמור את הכסף בצנצנת גדולה במגרה של הגרביים, כדי שיהיה לנו אותו בעתיד.

אבל ישנה עוד אפשרות. מופלאה. אפשר להשתמש בכסף כדי שיהיה לנו יותר ממנו. כלומר, כמו גרגרים של חיטה. אנחנו יכולים לעשות מהם לחם ולשבוע, אנחנו יכולים לשמור אותם בשנות השובע כדי שיהיו לנו בשנות הרעב, ואפשר גם לזרוע את החיטים במקום לעשות מהם לחם עכשיו.

את הרעיון הזה מציגים מנהל הבנק הזקן וכל צוותו בסרט המופלא "מרי פופינס". שבין שיר לשיר שואל שאלות חשובות מאד על מקומנו בתוך הכלכלה.

מתוך כך בוודאי תשאלו – למה לנו לעסוק בזה בכלל?  בוא נחייה את חיינו השלווים בחיק משפחותינו האוהבות ולא נטריד את מוחנו באג"חים, מק"מים פקדונות בריבית משתנה ושערי מטבע של הלירה הטורקית. ואכן , לכל בחירה בחיים יש יתרונות וחסרונות.  ואם נחזור לכסף. לא אדבר כרגע בשבח החיסכון וההסתפקות במועט, אשאיר זאת לאחרים.  אומר רק  כי כמו בדוגמת החיטה, מגיע שלב בחיים בו אנחנו לא יכולים לעבוד יותר, וצריך להיערך לכך מראש.

מי שנכנס היום לשוק העבודה בגיל 25 , צפוי לצאת ממנו בערך בגיל 65-67 אם יזכה לכך. בגיל 67, אדם יכול לרצות להמשיך ולעבוד, אחר ירצה להתחמם ליד האח ולשחק עם הנכדים והנינים. לגדל עגבניות או ורדים. למרבה הצער יהיו גם כאלה שבריאותם לא תאפשר להם לעבוד.

מאיפה יבוא הכסף למחייתם של כל אלה שלא עובדים?

בעבר, הלא רחוק כל כך, רווחה התפיסה שהמדינה תדאג לכך. היא תגבה ביטוח לאומי, ותקים ארגונים שיאספו כסף לעתיד ובבוא הזמן כל אחד יקבל קצבה. פנסיה בלעז. ויחיה ממנה בנחת. היום, הגישה שונה. כמעט "כל אחד לנפשו". כל עובד צריך לחסוך כסף שיהיה לו לעת זקנה.  ויותר מכך. אם פעם המדינה הסכימה ללוות את הכסף הזה תמורת ריבית נאה, היום חלק משמעותי תלוי ביכולת של מנהלי הפנסיה להרוויח לאורך זמן בתנאי השוק.

פעם, היו הסדרים כמו "פנסיה תקציבית", שהיה מקובל אצל עובדי המדינה ועוד ארגונים. שמשמעותה – אתה תעבוד אצלנו מספיק שנים, כשתצא לפנסיה נשלם לך. עלינו. הסדר נעים וטוב לעובדים, אך יקר. כחלק משינוי כיון הרוח אומרת המדינה – ידידי, תשכח מזה. אין לנו כסף לשלם לך, תחסוך בעצמך. וההבדל הוא משמעותי. לפי המודל החדש הפנסיה אינה קשורה למשכורת האחרונה שלך, ואינה אחוז מסוים ממנה. הפנסיה החודשית היא תוצר של כל שנות החסכון. מהראשונה ועד האחרונה.

ואם לא חסכת? הממ. ניתן לך קצת מהמדינה אבל זה בעקרון בעיה שלך.

ואם חסכת אבל מנהל הקרן כשל במשימתו? הממ. בעיה. המדינה תנסה לדאוג בעזרת כל מיני כללים לצמצם את הסיכון שזה יקרה.

טוב. אז תשאלו בוודאי, למה עכשיו? אני עסוק, ויש לי הוצאות, והחיים ובכלל. ואתם צודקים – ברוב המקרים המשכורת עולה מגיל 25 עד גיל 65 ויותר קל לחסוך מאוחר יותר. אלא מה?  כל שקל שמושקע מגיל 25 שווה יותר. למשל, 100 שקל שיושקעו לארבעים שנה עשויים להניב 735 שקלים, בעוד שהשקעה לטווח קצר יותר, של עשר שנים נאמר, באותם תנאים –  תביא 164 ש"ח בלבד.

מאחר שהמדינה שולחת אותך אל השוק לקנות "מוצרים פיננסיים" וסומכת על זה שאתה תדע מה לקנות, ואיך לבחור, ומזה תחיה בשנות הזקנה, אין אדם שפטור מלהתעמק בכך.

נכון, רבים יגידו שזה לא ראוי, ולא צריך להיות ככה. וזה בסדר, ויש בינינו אנשים שיסכימו לכך. אבל בינתיים, עד שהכל יסתדר, צריך להבין מה קורה.

ולא רק לפנסיה, חשוב גם להבין מה קורה בטווח הקצר יותר. זה מועיל.

ולכן אני כותב ואשמח אם תקראו ותגיבו, ואשתדל לענות לכל שאלה

==

בפרק  הבא  נדבר על פקדון בנקאי, ואחר כך על אגרת חוב ומניה. מה הם, מה ההבדלים החשובים ביניהם ומה לעשות אם אתה פוגש אחד מהם בסמטה אפלה. יהיה שמח, תבואו.