שבוע הספר נמשך, והוויכוח על חוק הספרים גם הוא נמשך ללא הפסקה. היום קראתי בעתון שאחד, מנכ"ל של חנות בשם "צומת ספרים" חושב שזה רעיון ממש גרוע. ומפליג בהסברים כלכליים. אז כדי שתוכלו להשתכנע או להתווכח בעוז, הנה לכם כמה ספרים על כלכלה שכדאי לכם לקרוא. אני מציע לכם לעיין ברשימה לפני שתצאו או אפילו לקחת אותה אתכם אל היריד, כי כמה פעמים כבר אפשר לקרוא את "הקפיטל".
הא-ג'ון צ'אנג, כלכלן דרום קוריאני הפועל בארצות הברית כתב את "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם" שיצא לאור בתשע"ב בהוצאת כנרת זמורה ביתן. (מאנגלית: גיא הרלינג). הא-ג'ון הוא קפיטליסט, נכון, אבל תשמעו ממנו דברים אחרים. לא מה שאומרים כולם. חשבתם ש"השוק החופשי" הוא באמת שוק, עם דוכנים ואנשים שצועקים ורוצים שתבואו לקנות, וחשבתם שהוא באמת חפשי? אז זהו שלא. השוק החופשי פועל באמצעות חוקים תקנות והסדרות שהמדינה עושה ומפקחת עליהם כדי שהוא יוכל להיות"חופשי". האם הכלכלנים הם אלה שצריכים להנהיג את הכלכלה? לא, אומר לנו הא-ג'ון בנחרצות. עדיף שיכתבו ספרים ומחקרים, ואולי יתנו עצות מדי פעם, אבל בשביל לנהל מדינה צריך לדעת הרבה יותר. האם מה שטוב לתאגידים הגדולים יהיה טוב למדינה כולה? האם רמת החיים באמריקה הניאו ליברלית אכן גבוהה יותר מזו של העולם כולו? נראה לי שהבנתם את העיקרון. גם כאן התשובה היא לא. ועוד לא. הא-ג'ון צ'אנג מבקש לפרק את השיח הניאו ליברלי, או במלים אחרות – לספר לכם שעובדים עליכם בלי בושה. הספר בהיר נהיר בשפת אנשים מן הישוב, ולא תמצאו בו ביטויים כמו "הסגברה","סובייקט אוטונומי" או "לפרק את השיח הניאו ליברלי".
ספר אחר שמעונין לספר לכם שהחיים הם לא כפית של פלסטיק, הוא "אגדות הכלכלה" שכתב אריאל רובינשטיין ויצא לאור בשנת 2009 (הוצאת כנרת וזמורה-ביתן). רובינשטיין טוען כי כלכלנים לא ממש מבינים בכלכלה. הוא מסביר שיש להם מודלים מתמטיים נחמדים לשחק איתם, אבל הקשר שלהם למציאות מוגבל, אם בכלל יש כזה. הוא מראה כיצד חשיבה מופשטת גורמת לאנשים לחשוב שהכל פשוט, ואם רק ישימו את המספר הנכון בנוסחה, הכל יבוא על מקומו בשלום. לכל היותר תוך שנה או שנתיים. רובישטיין מאריך ומסביר על "תורת המשחקים" שהיא שם קליט ופופופלארי למה שהיה צריך להקרא "אוסף מודלים של קבלת החלטות רציונאליות בסיטואציות אינטראקטיביות". שם שמתאר אותה יותר בהגינות ולא גורם לאנשים לחשוב שתורת המשחקים תפתור את בעיות גוש היורו ותעצור את הגרעין האיראני. חשוב לי לומר שאריאל רובינשטיין הוא לא רק מפגין מהכיכר, או איזה בלוגר שכותב פוסטים על ספרים פופולאריים בכלכלה מעשית. מדובר בפרופסור, ולא סתם פרופסור לחינוך או פילוסופיה – פרופסור לכלכלה.
רובינשטיין הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ניו יורק, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחבר כבוד זר של האגודה האמריקאית לכלכלה ושל האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. על תרומתו להתפתחות תחומים חשובים בתיאוריה הכלכלית זכה בפרס ישראל (2002) ובפרס אמ"ת (2006). (מהכיתוב על גב הספר)
אגב, באופן חתרני למדי, המחבר מאפשר להוריד גרסת PDF מלאה של הספר באתר שלו. לגמרי בחינם.
כשתלכו לכם בין הדוכנים, או במשעולי רשת החנויות החביבה עליכם ומוכרת שלשה ספרים בתשעים ותשעה שקלים (שהחליפו את ארבעה במאה, ואולי כפי שמקווים אנשים יתקדמו לקראת שניים בתשעים ושמונה, ומשם לאחד בתשעים ושבע) תהרהרו מן הסתם בכסף שיש לכם. או מה שיותר נפוץ, בכסף שאין לכם. ויעסיקו אתכם שאלות כמו מה טיבו של כסף זה. או כיצד המטבעות שעל פי המדרש טבע אברהם אבינו כנגד ליצני אותו הדור, הפכו מעשה שטן לשטרות ניר עם תמונות מצוירות. ומשם כמעט בלי שהרגשנו היו לתנועות בין מחשב אחד למחשב רעהו. ואם בנוסף לכל זה גם תרצו לדעת מהו תקן הזהב ומה ההבדל בינו לבין תור הזהב, יש לי ספר ממש בשבילכם. הספר נקרא "עלייתו של הכסף – היסטוריה פיננסית של העולם" וכתב אותו ניל פרגוסון (מאנגלית: יאיר לוונשטיין עם עובד/ספרית אופקים). הספר הזה עוסק בהיסטוריה של הכסף מימי הביניים (עם קצת עזרה מידידי החשבונאים מהפוסט שעבר) ועד למשבר הגדול של השנים 2007-2008. פרגוסון מגולל כסיפור את השינויים בכלכלה שהביאו לעלייתו של המגזר הפיננסי – בתי השקעות, בנקים, בורסות של אגרות חוב ומניות ומסביר כיצד הכל קרה. הסיפור מרתק, למרות שאת הסוף, בינתיים, אנחנו מכירים.
באמת יפה שסופר מאפשר ככה הורדה חינם של הספר ועוד בערית ובאנגלית, כאשר הספר אפילו לא מאד ישן.. הורדתי את הגירסה העברית . בכל אופן הקפיטל אינו ספר היסוד של הקפיטליזם.
בשביל ההתחלה יש לקרוא את עושר העמים , לדעתי כמובן… אבל בהחלט הגיע הזמן למשהו עדכני יותר…
אם נרחיק ממש לעבר, ממליץ על מסכת שקלים מהמשנה…
בקשר לחוק הספרים, לא ראיתי מאמר שלך, גלעד, על החוק. לא מהשנה בכל אופן…
מרבית הטיעונים בעד ונגד חוק הספרים משכנעים. זה באמת מצב שכמעט כולם צודקים
במחירים גבוהים יותר ימכרו פחות ספרים זו עבודה
הרבה כותבים לא ידפיסו בכלל את ספריהם (שימו לב להבחנה – לא כל מי שכתב ספר הוא סופר. נקודה חשובה).
לא בטוח שרמת האיכות תעלה
מצד המחיר בודאי שאני אוהב לקנות ספרים בזול (מאד). עדיין לא ממש תהיה לי בעיה. נקנה ספרים בזול רק בדיליי של שנה… גם ככה יש לי כל הזמן יותר מדי מה לקרוא.
מצד האיכות – דווקא הייתי שמח אם הייתי יודע שתמורת סכום גדול יותר, אני אקבל מוצר טוב יותר. יותר עריכה, יותר הגהה יותר לקטורה שתעיף את הבררה (כי איך אמרו, אם הספר לא משהו, נמכור בעשרים שקלים ומישהו כבר יקנה) וכו' \
ממש לא בטוח שזה יקרה
הנה עכשיו שבוע הספר – ההוצאה מוכרת ישירות נגיד במחירים של 3 במאה שזה פלוס מינוס מה שקורה ב כזבד/כתר/ידיעות ולא צריכים לשלם שום עמלה לשום חנות (למעט מחיר שכירת הדוכן שהוא קבוע ולא קשור לכמות הספרים שנמכרים). כאשר ההוצאה מוכרת ישירות גם במחירים אלו היא מרוויחה די הרבה, אז צאו וחשבו מה צריכה להיות התוספת לחנות בכדי שעדיין כולם ירויחו (המוכרים בדוכנים ביריד הם הוצאה של ההוצאה – אהבתם את משחק המילים?)
כתבתי שני מאמרים על הנושא שמאריכים יותר – אחד בעד ואחד נגד
בכל מקרה אני די משוכנע שהחוק במתכונתו רק יצור עוד יותר בעיות, ויהיה קשה מאד לתקן אותו.
מאמר הנגד
http://www.xn—-1hckc6ddr6ab.co.il/2013/06/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/
מאמר הבעד
http://www.xn—-1hckc6ddr6ab.co.il/2013/06/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%93/
תודה על הדברים.
"הקפיטל" הוא ספר בסיס בקפיטליזם כי הוא זה שהמשיג את הקונספט של קפיטליזם. עושר העמים, ובטח מסכת שקלים לא הגדירו אותו באופן הזה. מאז היתה הרבה כתיבה, כמובן.
לגבי חוק הספרים – הדעות חלוקות, זה ברור. אותי, כמי שעוסק בחקר תרבות, עניין יותר השיח סביב החוק וסוג הנימוקים, (לדוגמה העלאת האיכות, מחיר הוגן, משטר שוק) פחות כמה יעלה ספר. ולכן כתבתי דווקא על זה, וברשותך לא אגיב ישירות לטיעוניך כאן.