IFRS

עקרון יסוד בחשבונאות בת זמננו הוא הסתמכות על "כללי חשבונאות מקובלים", המייצגים את ההתנהגות המקובלת בין העוסקים בפרקטיקה, תוך הסתמכות על יסודות וכללים תאורטיים. כללים אלה, עברו תהליך של הסדרה מוסדית באמצעות כתיבת מסמכים הנקראים "תקנים חשבונאיים".

IFRSכמה דרכים מקובלות להסדרה שכזו. במדינות רבות המוסד האחראי הוא רשות או אגודה מטעם רואי החשבון, באמצעות מוסדות שאינם ממשלתיים אלא פרטיים. נוספת לכך הסדרה מטעם המדינה באמצעות גוף האחראי על מסחר בנירות ערך, ורשויות המס השונות.

ארצות הברית הייתה בין החלוצות בתקינה חשבונאית ותהליך התקינה שם החל כבר בסוף המאה ה19. המשבר הכלכלי בשנת 1929 האיץ את תהליך התקינה. משקיעים ביקשו לבסס את מדיניות ההשקעה שלהם על רווח למניה. ולצורך כך נדרשו לכללים אחידים של פיהם יעבדו רואי החשבון. ב 1939 רשות ניירות הערך בארה"ב יצרה כללי ביקורת מחייבים. לאחר גלגולים שונים ובעקבות ביקורת על העדר העצמאות של מוסדות התקינה הוקם בשנת 1973 המוסד האמריקאי לתקינה בחשבונאות –   Financial Accounting Standards Board  המכונה FASB. בישראל נסמכה התקינה החשבונאית על "גילויי דעת" שפרסמה ועדה מטעם לשכת רואי החשבון בישראל. בשנת 1997 הוקם המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית. המוסד לתקינה הוקם על פי הסכם מסגרת בין רשות ניירות ערך לבין לשכת רואי חשבון בישראל. אל מול התקינה המקומית, ישנו ניסיון מתמשך ורב שנים ליצור תקינה חשבונאית בינלאומית.

ב 1973 הוקמה הועדה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות מיסודה של הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון – IFAC (International Federation of Accountants ) הועדה נקראה ISAC בתחילת דרכה היא כללה נציגים שנבחרו מתוך מאה מדינות החברות בפדרציה, אם כי לא כולן התייחסו במלוא הרצינות לכללים שנקבעו שם. משנת 1990 החלה הועדה בניסיון להאחדה (מה שכונה "הרמוניזציה") של התקנים החשבונאיים, כך שיצמצמו את טווח האפשרויות לטיפול חשבונאי באירועים דומים. מטרתם הייתה ליצור אחידות שתסייע ביכולת השוואה של דו"חות כספיים ממדינות שונות.

בשנת 2001 הוקם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות IFRS Foundation( International Financial Reporting Standards Foundation) המוסד איננו ממשלתי והוא חברה פרטית המאוגדת במדינת דלוור שבארצות הברית. המוסד החליף את IASC בפרסום תקנים בחשבונאות, שנקראו מעתה התקן הבינלאומי לדיווח פיננסי IFRS.  למוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות אין יכולת לאכוף את התקנים הנכתבים בו, והוא תלוי בהחלטות של מוסדות לוקאליים במדינות השונות שיכולות להחליט מה יהיה יחסם לתקינה זו.

בחודש יולי 2006 נכנס לתוקף תקן חשבונאות מספר 29, "אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS)". תקן זה קבע כי החל מהרבעון הראשון של שנת 2008 חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה וכפופות לחוק ייערכו את דוחותיהן הכספיים לפי כללי התקן הבינלאומי לדיווח פיננסי כפי שנוצר על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. (IASB). בעולם ישנם כמה אופנים להתייחסות לשאלת אימוץ התקינה הבינלאומית וניתן למיין אותם לחמש קבוצות:

1. אימוץ מלא – מוסדות התקינה המקומיים מוותרים על עצמאותם בתחומים אלה ומאמצים את התקינה הבינלאומית כפי שהיא מתפרסמת ובהתאם להנחיות המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית.

2. אימוץ לאחר אישרור ( Endorsement) – המוסדות המקומיים בוחנים כל תקן טרם מימושו, ובמידת הצורך ליצור שינויים מסוימים והחרגות, או לדחות את התהליך.

3. התכנסות (Convergence) מוסדות התקינה המקומיים ממשיכים לפעול בעצמאות מלאה, תוך שהם בוחנים ומשנים את התקנים הקיימים על פי רוח התקינה הבין לאומית החדשה, ופועלים לצמצום פערים אם ישנם.

4. התכנסות הדדית – בשל עוצמתה הפוליטית והכלכלית של ארצות הברית ניאותו מוסדות התקינה הבינלאומית לפעול להתאמה הדדית בין התקינה הבינלאומית לתקינה האמריקאית. בפרסומים שונים גישתה של ארה"ב נקראת אף היא "התכנסות", אך זהו המקרה היחיד בו התקינה הבינלאומית מוכנה להשתנות לטובת גוף תקינה אחר.

5. הימנעות מאימוץ – כוללת מספר אפשרויות – שמירה מלאה על המסורת החשבונאית המקומית, התייחסות לתקינה הבינלאומית כחלופה לדיווח, או אימוץ USGAAP.

בישראל הוחלט לפעול בגישה המחמירה ביותר ולאמץ באופן מלא את התקינה הבינלאומית. משמעותו של אימוץ מלא, הוא שאין לרשויות המקומיות כל שיקול דעת בשאלת אימוץ הכללים, והתקינה הבינלאומיים מחייבת מרגע פרסום תקן, עוד בטרם תרגומו לעברית. אמנם, בדרך כלל תקינה חשבונאית אינה מופעלת מיד עם פרסומה, וניתן זמן להערכות, אך היא בתוקף ולא ניתן להתעלם ממנה. במקרים מסוימים ניתנת אפשרות לאימוץ מוקדם, דהיינו הפעלת התקן באופן וולונטרי עוד בטרם הפך למחייב.

רואי חשבון נחשבים לאנשים שמרנים למדי, לא כאלה שיקפצו על עגלת השינויים כל כך מהר. ובכל זאת, זה מה שקרה. בכתבה מ"גלובס" העוסקת בתקינה הבינלאומית ואימוצה בישראל. ראיתי את המשפט הזה

"נעשה ונשמע" – התשובה התנ"כית האולטימטיבית המשקפת אמונה חסרת פקפוק, משקפת לדעת רבים גם את האימוץ הישראלי המהיר וחסר הדיון הציבורי של התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS).

הכתבה מ 2008 עוסקת בהערכות (או בחוסר ההערכות) של מוסדות ההשכלה הגבוהה לשינוי התקינה בחשבונאות, אך מנסחת היטב את התהייה הגדולה שלי. איך ניתן היה לבצע שינוי כל כך משמעותי בלי שאף אחד התנגד? כל החיפושים שלי אחרי מחאות וויכוחים ציבוריים, עלו בתוהו.