שְׁחַרְחוֹרֶת

שְׁעוֹן חֹרֶף

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי         

שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק

הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים

לְהַחְשִׁיךְ

אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ

הַתַּמּוּז וְהָאוֹר

מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת

גְּבַהּ צַוָּאר

נוֹקֵף בִּי הַלֵּב

שָׁעָה אַחַת

קֹדֶם.

את הספר הזה שמתוכו השיר, קיבלתי לקריאה כבר בסוכות, והנחתי אותו על המדף. אבל ספרי שירה הם דקים וצנועים והוא נעלם בין "מצוינים" של מלקולם גלדוול, לבין "עושר העמים" של אדם סמית שבקריאתם הייתי שרוי אז. ועכשיו סידרתי את המדף והוא צנח אלי, כמו העלה שעל התמונה.

הספר נקרא  "שחרחורת" וכתבה  אותו איריס אליה כהן  סופרת, משוררת, יוצרת רב תחומית. כלת פרס שרת התרבות 2011 ופרס רמת גן 2011 עבור ספר הפרוזה 'מכתוב' (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011) ומועמדת לפרס ספיר 2013 עבור ספרה 'דושינקא, נשמה." (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2013).  בספר שבעים שירים  על החורף והקיץ האהבה העוני ואבא שאיננו והוא נהדר ונפלא עד מאד.