שינויי מזג האוויר ומחשבות ליום ששי
כמה הערות על המצב. על מחקרים ואג'נדה, על כאלה שהאג'נדה שלהם לא כוללת מחקרים. על מזג האוויר ותעתועיו וקצת על בנק שבכסף שהרוויח קונה לעצמו מקום בכותל המזרח ש, ואולי לא. שבת שלום.
תנו למגיב להגיב
בהמשך לפוסט של דוד שליט ב"רשימות", ולתגובתה של חלי בפייסבוק אני פונה לכל הכותבים והכותבות ב"רשימות" בכלל ובעולם בפרט – לבטל את תהליך האישור לתגובות.
שדות שיפון לנצח
יום ששי. והשבוע אספר לכם על בלוג חדש ועוד אחד, על בבון מכריס המסתובב ללא השגחה בגן משחקים ותוקף נערות שבריריות בשמלה פרחונית. על המגזר הציבורי ולמה לכחול יש דרום בסופו של דבר. ויהיה גם שיר. ונזכר איך חלפו
במקום יום ששי
הנה תמו יום קרב וערבו, מתפייטים עורכי אתרי האינטרנט. ואני לבי אינו עמי. לשגרה עוד אחזור, ובינתיים אמליץ לכם על כמה ספרים, חדשים גם ישנים.
זאב זאב
היום לא יתפרסם הטור השבועי, אירועי אתמול אינם מאפשרים לי את ישוב הדעת הנדרש לכתיבה. במקום זה אזכיר לכם את הסיפור הנושן, על הנער שצעק והזהיר מהזאב שיבוא. מוסר ההשכל אינו כפי שנהוג לאמר, שלא כדאי להזהיר, אלא ההפך בדיוק. גם אם תאטמו אזניכם שוב ושוב, בסופו של דבר יגיח …
לפני שאנטוניוני נחשד בגאונות
לפני שבועיים במסגרת הקורס בתיאוריות ביקורתיות של תרבות, ראינו את הסרט "הפסנתר". [youtube https://www.youtube.com/watch?v=MLpzo_nwZpE?hl=en&hd=1&w=480&h=385] קצת לפני השיעור חיפשתי בIMDB כדי לדעת מעט יותר על הסרט, היה לי חשוב לדעת אם הוא סרט שהוקרן בסינמטקים, אחרי הסרט ההונגרי בדיבוב לצ'כית, או סרט "סתם" שהוקרן לאנשים רגילים. בגלל בורותי בתחום לא ידעתי …
טור ליום ששי
והשבוע: המשך הרפתקאותיו של ג' שהלך ללמוד לימודי תרבות באוניברסיטה העברית, כמה שאלות הקשורות לאונס הטרדות ושינוי חברתי, וגם כוכבים בשמים, ספר לשבת, ושיר.
טור ליום ששי
כמו בכל שבוע, טור ליום ששי. והיום – אספר לכם על החיים כדג באקווריום, על מרכאות נחוצות ומיותרות, על הפסיכונאליזה שהתביישה, ויש גם ספר. ושיר. שבת שלום.
מרקס, הרב קוק וסוריאליזם טור ליום ששי
בשבוע החולף חשבתי הרבה על מרקס, ועל אידיאולוגיות גדולות. נבהלתי קצת מהרעיונות של מירב ארלוזורוב, ובשבת אקרא ספר על סוריאליזם. על כל אלה – בטור ליום ששי, כמו בכל יום ששי.
לשבור את יסודות הדקונסטרוקציה?
כסטייה קטנה מ"הפרויקט הקלאסי" שלי החלטתי לקרוא את "נגד הדקונסטרוקציה" שכתב ג'ון אליס, עוד לפני שאקרא את דרידה בעצמו. הצעד אולי לא הוגן מתודולוגית,זה נכון. עם זאת העילה לכך, שלא לומר התירוץ הוא שהספר הזה זמין לי כרגע, והוא ממתין מבויש על המדף כבר כמה שנים טובות. סיבה אחרת, היא …