התאבדות אינה פתרון
אני לא חושד בגדעון לוי שעשה שימוש מניפולטיבי בסיפור טראגי כדי לקדם את האג'נדה שלו, אבל בכל זאת הוא טעה טעות חמורה. רומנטיזציה של התאבדות, היא שגיאה קשה מהבחינה המוסרית והמעשית.
אני לא חושד בגדעון לוי שעשה שימוש מניפולטיבי בסיפור טראגי כדי לקדם את האג'נדה שלו, אבל בכל זאת הוא טעה טעות חמורה. רומנטיזציה של התאבדות, היא שגיאה קשה מהבחינה המוסרית והמעשית.
מה שמצא חן בעיני בבוהן הסגולה, חוץ מההומור המשובח הכתיבה האנינה ותמונת הרקע שלא בפוקוס, הוא זווית הראיה שלה. גברת בוהן רואה את ירושלים כמובן מאליו, ואת תל אביב כמקום המוזר שיש לתור אותו בזהירות.
בזמן האחרון יש הרבה מדי כאלה שאוהבים להשמיץ את בית הספר למוזיקה וג'ז רימון. זה קשור לויכוחים עם הפלייליסט של גל"ץ, ולטענות כאלה ואחרות לגבי איכות שירתן ויצירותיהן של קרן פלס וחברותיה. בעניין קרן פלס נעסוק בהזדמנות אחרת, אבל בכל מקרה, קרן פלס היא לא רימון, ובוודאי רימון הוא לא …
שנת 2010 הסתיימה בכל כדור הארץ, ואיתה הסתיים העשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כך שאתמול בבוקר היה היום הראשון של שארית חיי. למעשה, כשחושבים על זה כל יום הוא היום הראשון של שארית חייך, וכל דבר שאתה עושה מחלק את החיים שלך ל"לפני שעשית את הדבר הזה" ו"אחרי שעשית …
מחשבות על סטיב אוסטין, בעקבות הפוסט של איתמר זוהר בבלוג "חיים של אחרים"
כמה הערות על המצב. על מחקרים ואג'נדה, על כאלה שהאג'נדה שלהם לא כוללת מחקרים. על מזג האוויר ותעתועיו וקצת על בנק שבכסף שהרוויח קונה לעצמו מקום בכותל המזרח ש, ואולי לא. שבת שלום.
יום ששי. והשבוע אספר לכם על בלוג חדש ועוד אחד, על בבון מכריס המסתובב ללא השגחה בגן משחקים ותוקף נערות שבריריות בשמלה פרחונית. על המגזר הציבורי ולמה לכחול יש דרום בסופו של דבר. ויהיה גם שיר. ונזכר איך חלפו
והשבוע: המשך הרפתקאותיו של ג' שהלך ללמוד לימודי תרבות באוניברסיטה העברית, כמה שאלות הקשורות לאונס הטרדות ושינוי חברתי, וגם כוכבים בשמים, ספר לשבת, ושיר.
כמו בכל שבוע, טור ליום ששי. והיום – אספר לכם על החיים כדג באקווריום, על מרכאות נחוצות ומיותרות, על הפסיכונאליזה שהתביישה, ויש גם ספר. ושיר. שבת שלום.