על "לא מעודן" ספר השירה החדש של סיגל בן יאיר
סיגל בן יאיר היא משוררת, אם לשתי בנות ועובדת לפרנסתה כגרפיקאית ומזכירה. זה לא מכבר התפרסם ספר שיריה הראשון "לא מעודן". קראתי אותו השבת. נגע ללבי.
אלטנוילנד
מה שמצא חן בעיני בבוהן הסגולה, חוץ מההומור המשובח הכתיבה האנינה ותמונת הרקע שלא בפוקוס, הוא זווית הראיה שלה. גברת בוהן רואה את ירושלים כמובן מאליו, ואת תל אביב כמקום המוזר שיש לתור אותו בזהירות.
סוף סמסטר
השנים חולפות מהר, ואלו האקדמיות במיוחד. ככה זה כשבכל שעה יש רק ארבעים וחמש דקות. וכך נגמר לו הסמסטר הראשון, ויצאנו אל מה שמכונה חופשת סמסטר, או זמן העבודות. זוהי עת מתאימה לסיכומי ביניים. אז מה היה לנו שם, ומה עם האלמנט.
על הספר מצרפי המקרים שכתב יואב בלום
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות) איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת …
מיקרו הלוואות
יש המתלבטים בשאלה האם לתת לעניים תרומה ועזרה, או לנתב את הכסף כך שהם יוכלו לעבוד באמצעותו. זה משל החכה והדגים הידוע. וישנה שאלה מוסרית, שרבים מתחבטים בה. האם "עני עירך קודמים", או שמאחר שבארצות אחרות העוני מר הרבה יותר, מוטב לסייע להם. כך או כך, כי שמבשר דה-מרקר, כל האפשרויות פתוחות.
בית ספר רימון לא מה שחשבתם
בזמן האחרון יש הרבה מדי כאלה שאוהבים להשמיץ את בית הספר למוזיקה וג'ז רימון. זה קשור לויכוחים עם הפלייליסט של גל"ץ, ולטענות כאלה ואחרות לגבי איכות שירתן ויצירותיהן של קרן פלס וחברותיה. בעניין קרן פלס נעסוק בהזדמנות אחרת, אבל בכל מקרה, קרן פלס היא לא רימון, ובוודאי רימון הוא לא …
2010 סיכום שנה אלטרנטיבית
שנת 2010 הסתיימה בכל כדור הארץ, ואיתה הסתיים העשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כך שאתמול בבוקר היה היום הראשון של שארית חיי. למעשה, כשחושבים על זה כל יום הוא היום הראשון של שארית חייך, וכל דבר שאתה עושה מחלק את החיים שלך ל"לפני שעשית את הדבר הזה" ו"אחרי שעשית …
Gentlemen, we can rebuild him
מחשבות על סטיב אוסטין, בעקבות הפוסט של איתמר זוהר בבלוג "חיים של אחרים"
אדורנו הורקהיימר ונתן זך
הספר שאמליץ לכם עליו השבוע אינו חדש. הא יצא לאור בשנת 1993 במהדורה עברית, והוא לקט של מאמרים שהתפרסמו בשנות השלושים והארבעים בגרמניה ובארצות הברית. הוא נקרא אסכולת פרנקפורט (מבחר). ערכו מדעית וכתבו מבוא מיכאל מי-דן ואברהם יסעור, תרגום דוד ארן, (ספרית פועלים) . הספר עדיין נמכר בחנויות, וליחו לא נס.