הבלוג של גלעד סרי-לוי

אני כל כך שמח להיות אתכם היום פה, אמר הזמר הנודע ולעס מסטיק. החיים לא היו טובים כל כך בזמן האחרון. אני רוצה להקדיש את השיר הזה לזכרו של פול. הקהל הריע, והדליק את הנרות.  

אני מנסה לחשוב על פרויקטים מטורפים אחרים שבהם האמונה גברה על התבונה ועל שיקול הדעת: הפירמידות, סטונהנג', החומה הסינית –כיפת המילניום, אם כבר מדברים על זה. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים שקוראים תיגר על השכל הישר, על ההיגיון, על הטבע. ("דיג סלמונים בתימן" עמ' 172) "הליקויים החמורים בטיפול בכספי המדינה …

וולווט אנדרגראונד כותבת יפה שגם בגלריה מתעניינים בבלוגרים דתיים. התראיינתי על כך להצופה בינואר האחרון. אני מציעה שבעונה החדשה של סרוגים מישהו/הי יפתח בלוג.     יפה שמתענינים בבלוגים, יפה שמתענינים בבלוגים דתיים. לא, אני לא נעלב שלא כתבו על הבלוג שלי   למרות שאני דתי והבלוג שלי ותיק למדי, אבל …

"יושבת הייתה דרך קבע מאחורי אחד השולחנות באולם קריאה 'יהדות' בספריה הלאומית שבגבעת רם: כפופה מעט, לראשה כובע ברט, שהליצנים אמרו עליו כי הוא מונח שם עוד מימי המהפכה הצרפתית. ….. המשוחחים עמה הבינו, שלפניהם אשה גדולה, אשה שעשתה היסטוריה. נחמה ליבוביץ תיווכה בין התנ"ך לבין היהודי המודרני, באופן שעשו …

  שני הספרים שאסקור כאן נכתבו לאחרונה על ידי יוצרים דתיים, ומתארים את עולמם של צעירים דתיים לאומיים. אך ההבדל ביניהם רב. ערב שבת, כ"ב באלול. יאיר שטיינמץ, גיבור ספרו החדש של מיכאל שיינפלד "מים שאין להם סוף", עייף מליל שימורים בישיבה, נכנס לרכב. דקות ספורות אחר כך הוא מתנגש …

  פאני מיי ופרדי מאק אינם צמד קשישים מבית אבות בפלורידה, כפי שבטח חשבתם. מדובר בחברות ענק למשכנתאות. בארצות הברית של אמריקה. צמד החמד, פאני ופרדי הלכו והשתובבו בחצר האחורית. ועכשיו הם בסכנת קריסה. השוק החפשי הוכיח את יעילותו.  מי שלוקח סיכונים מיותרים, מפסיד. זה שם המשחק בקפיטליזם, הלא כן? …

ולפעמים כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי, אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים. אני חוזר אל הצבעים והקולות אל העיניים התמימות והגדולות, אני חוזר אל השכונה, אל עץ התות אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט. היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן. היינו ילדים …

  יום הבלוג הוא יום חג, כאילו, לבלוגים. נסיון – נואש אולי, להגביר את תפוצתם. בדרך כלל בלוג הוא כמו מסיבה שאיש לא בא. המון בלוגים יש בעולם, מעט קוראים. פה ושם סלבריטי (אמיתי או סלבריטי רשת) פותח בלוג שכולם קוראים, וכל השאר מדשדשים באלמוניותם. אבל בכל זאת – אמליץ …

לפני שלשה חדשים רכבתי לבר בהר, מהבית וחזרה.  זה לא היה קל. היום הייתי שם שוב. כלומר, אני עובר שם מעת לעת בדרכי לעבודה, אבל היום רכבתי לשם על אופני. שזו הדרך החוקית היחידה שאני מכיר, לכל מי שרוצה לשתות שם קפה.

י קשה לכתוב על דברים כואבים, במיוחד כשאת חווה אותם בעצמך. כשאת חווה את הכאב, זהו הדבר הקשה ביותר שאפשר להעלותו על הכתב. ובכן, לא קל להיות אשה בחברה הבדווית. למסקנה זו הגעתי לאחר שהתנסיתי בכך על בשרי, ובעיקר לאחר שחוויתי בעצמי את הכאב שבאכיפת רצון הכלל, הקולקטיב הגברי, והגרוע …