מי צריך ביקורת ספרות

האם חכמי תורת הספרות מוכשרים יותר לקריאת ספר ממי שלא למד "ספרות" (כתחום עיון אקדמי) מימיו? מסופקני. אני מעדיף את הסוציולוגיה של התרבות, שלא מנסה להגיד לך מה צריכים מחברים לכתוב, אלא דנה במה שיש ומספרת לך דבר אחד או שניים בעניין חשוב זה.

יום העצמאות 66

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ

הערה ספר וסיפור

והיום בפוסט: האם פירמידת הגילים מתרסקת? ועל הראש של מי היא תיפול? ואיך זה קשור לסוסים של לונדון? ומה אפשר ללמוד מספר לא חדש אך מצוין על נשים בירוחם? וגם סיפור קצרצר ליום הזכרון

מקור ראשון וקפיטליזם של שוק

האג'נדה הבסיסית של העיתון מיום היווסדו (בגרסת בן צבי) היא קפיטליזם של שוק. מסע שכנועים מהסוג של "חובה להציל" מנוגד לאתוס של השוק. אבל ישהסברים למה פה זה אחרת ולמה מקור ראשון הוא לא פרי גליל.

כאן התחנה. יום השואה

בסוף ההרצאה של העד, שסיפר לנו איך ממשפחה אחת, עם אמא ואבא וארבעה ילדים נותר הוא לבדו, שאל מישהו – איך מוצאים את הכוחות לבנות משפחה חדשה?

העד לא ענה, נשען על בנו הגבוה ושתה כוס מים קרים.

בין רולקס לנזיד עדשים

דורין הרטמן פירסמה בבלוג שלה "הסולידית" איך היא מסתדרת עם פחות מארבעת אלפים שקל לחודש וחיה כמו מלכה, והצליחה לעצבן את כולם. גם אותי, קצת. ולכן אספר לכם כאן למה לדעתי היא טועה, ולמה היא צודקת.

החיים בפונדק

הפונדקאות עברה תהליך שמציג אותה כמשהו מותר ולגיטימי, בלי דיון מקיף על המשמעויות האתיות החברתיות והדתיות של שינוי תפיסת ההורות. כמה דברים על פונדקאות, סחר, ואתיקה של הורות בעידן של טכנולוגיה. כנסו, יהיה מכות.

פִּטְעוֹנִי או The Last Mimzy

בְעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר,
בּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ,
אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר,
וּמְתֵי עָרָן כּרְדוּ.