הבלוג של גלעד סרי-לוי

השבוע נפטר שלמה ניר. את שלמה הכרתי כשהייתי בבית הספר היסודי. שלמה היה אבא של קובי שלמד איתי ושל תמיר שהיה חניך שלי בבני עקיבא וגם של טלי הגדולה, אילת ופזית הקטנה. שלמה שגר ברחוב ליד וישב בבית הכנסת ליד הארון וחילק "עננו" לילדים ביום כיפור וקרמבו בשמחת תורה וסוכריות …

ישנם הטוענים שחוקי פרשת משפטים לא נהגו בפועל מעולם, ואינם אלא הצהרה על מה ראוי. יכול להיות, הבה נדבר על מה ראוי לעשות.

הטלויזיה מלאה בחזאיות בהריון השמחות על מה שעוד לא קרה, ואתרי האינטרנט מפזרים הבטחות עמומות כגראופל על דשא. אז תזכרו שבכל רגע נתון, במיוחד בחורף, יש סיכוי לשלג בירושלים, ואצלנו גם.

אורי פסובסקי באתר כלכליסט מראיין את פיטר תיל, ומציג נקודת מבט מרעננת על הדרך בה באמת פועל השוק הכלכלי בקפיטליזם של זמננו. תיל מספר לנו שתחרות זה לא הדבר הכי חשוב. להפך, מונופוליזם סדרתי היא הדרך הטובה להיות ממש ממש עשיר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=_Xd9ZfVjIlw?rel=0] הרצאה של דוד קליין, נגיד בנק ישראל 2003

מתברר, שעל אף הגינוי הגורף ותעשיית הדיאטות המשגשגת רוב האנשים והנשים אינם מסוגלים להפחית ממשקלם יותר מ5-10 אחוזים לאורך זמן. רבים מהשמנים, והשמנים לכאורה, מתייסרים בדיאטות "אקורדיון" של הרזיה והשמנה וחוזר חלילה. דיאטות שונות ומשונות עם פחמימות ובלי חלבונים, עם סוג הדם ואפילו על ידי שתית מיץ גת מרוכז.כולם בדיאטה כל הזמן, וכולם נשארים שמנים.

חיותה דויטש, סופרת וחברה משכבר הימים הוציאה לאור את ספרה החדש. רומן ראשון, אחרי הביוגרפיה של נחמה ליבוביץ', אוסף סיפורים ועוד. לא אכתוב עליו ביקורת, כי אני מכיר את הספר עוד כשהיה רעיון וכתב יד. אבל אם תקבלו את מילתי – הספר מצוין ואתם חייבים לקנות אחד לעצמכם. קודם כל כי חיותה יודעת לכתוב סיפורים. וחוץ מזה – חיותה נכנס כאן אל עומק קיומנו בארץ הזו, דתיים וחילונים, יהודית ודמוקרטית, אש ומים ויש גם אהבה.

אה. זה נורא פשוט. הולכים לבוס ואומרים לו מה שחושבים עליו. אחר כך מפרסמים את זה בפייסבוק ליתר בטחון. וככה תהיה מובטל לפחות לשבע שנים. ואחר כך תתרגל. אפשר גם לעבוד בהיי טק. זה יגביר את הסיכויים שלא תעבוד מגיל ארבעים והלאה.

הרפלקס האידיאולוגי הקפיטליסטי מבקש להציג כל דבר כ"שוק". הכשל הראשון הוא הערבוב בין יכולת הבחירה האנושית למנגנון של השוק. אנחנו כבני אדם ניחנים ביכולת להעדיף ולבחור בין חלופות שונות, במידה כזו או אחרת של הצלחה. אך בחירה אינה זהה למנגנון השוק הקפיטליסטי, אלא להפך. השוק הוא מקום שבו יש ביטוי מסוים לבחירה. הפיכת כל פעילות אנושית שיש בה ממד של בחירה לפעילות של שוק, היא טעות תפיסתית וניסיון להצדיק שיטה מסוימת של קבלת החלטות ולא אחרת. כמו שנכתב בספר דברים, משה נואם לפני קהל עדת בני ישראל ואומר – הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּווֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. משה רבנו אינו מציג את סחורתו למכירה בפני לקוחות מעוניינים ומקווה שיקנו את מה שהוא מוכר. ההיגיון של השוק מציג את הכול כסחורה המועמדת לבחירה, שאין לה שום יתרון חוץ מהערך והסיפוק שהיא משיאה לאנשים הקונים אותה. ההיגיון של השוק הופך את כל יחסי האנוש ליחסים מסחריים, על פי הגיון מסחרי. ולא, דמיון איננו זהות. נישואין, על אף ההיבט החוזי שבהם אינם רק "הסכם לאספקת שירותי מין בלעדיים וטיפול בצאצאים וכביסה". תגובה למאמרו של הרב חים נבון בענין הפרטת "שירותי הדת"