ערב יום הכפורים

ערב יום הכיפורים עכשיו. כולם אצים רצים, העסקים נסגרים כולם מוקדם. תחנות הרדיו משדרות שירים שקטים, ספק לכבוד החג הקדוש ספק לזכרה של המלחמה ההיא. אני גר בישוב דתי, ואצלנו אין הרבה הבדל בין יום הכיפורים לשבת, השקט אותו שקט, רק הרבה ילדים קטנים הולכים עם שקיות של במבה, ורבנים מכובדים בנעלי התעמלות. יש כאלה שהיו רוצים שכל הארץ תשקוט כל שבת, ואחרים, כך שמעתי, מתמרדים גם נגד יום הכיפורים.

המשוואות השוות

שנה שלמה למדתי מתמטיקה בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הכרתי באופן אישי סדרות מתבדרות ברוח, וכאלה שמעדיפות להתכנס בככר. גידלתי במרתף פולינומים ארוכים, שהיו זוחלים על הרצפה בשמחה כשבאתי להאכיל אותם. את האינטגרלים המשולשים החזקתי בקופסת ביסקוויטים ישנה במטבח. השבוע קראתי ספר חדש ונזכרתי בתקופה ההיא.

לא, לא היו להם קמטים ולא שיבה ליד הקרחת

לא, לא היו להם קמטים ולא שיבה ליד הקרחת.ככה אומר השיר. ולי התברר שהוא נכתב בתקופה שאני הייתי ילד. [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=N_p-7KhU-xo&w=560&h=315] אז קצת פרופורציה ילדים.