אחרי עוד הפסקה ארוכה מדי, פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מטרה הסדרה היא לנסות ולהבהיר את המושגים המרכזיים והאפשרויות העומדות בפני כל אחד בעולמנו הכלכלי. להסביר בשפת בני אדם, ללא מורא וללא משוא פנים, מתוך נסיון לחשוף עבורכם את ההבדל בין מה שאומרים למה שבאמת קורה. והיום נמשיך ונדבר על מניות
http://www.streetfire.net/video/topgear-season-20-ep-1-s20e01_part-1_2430599.htm
"הבקתה שלנו נמצאת במרחק חמישה מייל מהכפר," הוא אמר. "ליד אגם פרטי. איש ששמו ביל צֶ'ס גר עם אשתו בבקתה אחרת, בלי לשלם שכר דירה, ומטפל במקום. וזה כל מה שיש שם. אשתי עלתה לשם באמצע מאי, ירדה פעמיים בסופי שבוע, היתה אמורה לרדת שוב ולא הופיעה. מאז לא ראיתי אותה."
"מה עשית בעניין?" שאלתי.
"שום דבר. שום דבר בכלל." על "אשה באגם" שתכב ריימונד צ'אנדלר, ספר ישן בתרגום חדש בהוצאת כתר ספרים.
דורין הרטמן פירסמה בבלוג שלה "הסולידית" איך היא מסתדרת עם פחות מארבעת אלפים שקל לחודש וחיה כמו מלכה, והצליחה לעצבן את כולם. גם אותי, קצת. ולכן אספר לכם כאן למה לדעתי היא טועה, ולמה היא צודקת.
הפונדקאות עברה תהליך שמציג אותה כמשהו מותר ולגיטימי, בלי דיון מקיף על המשמעויות האתיות החברתיות והדתיות של שינוי תפיסת ההורות. כמה דברים על פונדקאות, סחר, ואתיקה של הורות בעידן של טכנולוגיה. כנסו, יהיה מכות.
בואו נדבר על ביטקוין. כן, הדבר הזה שכל מיני חנונים הרואים את הנולד נהיו עוד יותר עשירים ממה שאפשר. כתוב בעיתון שהביטקוין עולה לשחקים, ומי שהשקיע בו פעם שנים וחצי דולר, היום הוא מולטי מיליונר. אז מה זה הביטקוין הזה? ולמה לא סיפרת לנו? ובכן – ביטקוין הוא ניסיון ליצור מטבע שאינו כפוף למדיניות מוניטרית של ממשלות, ואינו מבוקר על ידן. אנסה להסביר מה זה ובשביל מה זה, ולחוות דעתי על הניסוי ועל הצלחתו או כישלונו.