אדם לא גר בתוך עצמו
אין קיום אנושי המנותק מהשפעות חברתיות. אין ״טאבולה ראסה״ של אנחנו הבלתי מושפע, הטהור ומשוחרר ממה שאמרו לנו וממה שסיפרו לנו.
אין קיום אנושי המנותק מהשפעות חברתיות. אין ״טאבולה ראסה״ של אנחנו הבלתי מושפע, הטהור ומשוחרר ממה שאמרו לנו וממה שסיפרו לנו.
זֶה מִכְּבָר אֵין אִישׁ מְחַכֶּה לִי שָׁם. וְאִם אֵין יָם, הָרֵי אֵין גַּם סְפִינָה. הַדֶּרֶך קְצָרָה. הַחוּג צֻמְצַם. וּבְכֵן מַה? עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד חֹדֶשׁ, עוד שָׁנָה? אַחֲרֵי מוֹתִי עוֹד יִהְיֶה מַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם. מִישֶׁהוּ יֹאהַב מִישֶׁהוּ. מִישֶׁהוּ יִשְׂנָא. הַדֶּרֶך קְצָרָה. הַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָשְׁלָם. וּבְכֵן מַה? עוֹד שָׁבוּעַ? עוֹד חֹדֶשׁ? עוֹד שָׁנָה? …
בעיני המאמץ למצוא את ""המקום המיוחד שלך" הוא נסיון לא מוצלח כל כך להטמיע בתוך הניו אייג' את אשלית האינדיבידואליזם המודרנית. אנחנו דומים זה לזה הרבה יותר ממה שנוח לנו לחשוב, גם בעולמנו הפנימי (העשיר!!) שהוא במידה רבה תוצר של החברה והתרבות בה אנחנו חיים. לא אשפוט את עמרוסי אבל נראה לי, לפחות מנקודת מבטי על עצמי, יומרני לחשוב שאני כל כך מיוחד.
הרב אבינר כותב נגד הסמארטפונים ומביא כתנא דמסייע את מקס הורקהיימר. ובכן, אפשר להסכים עם הרב אבינר ואפשר לקרוא את הפוסט הזה בסמארטפון שלכם. אבל יש פה ענין מפתיע, ועליו אני רוצה לדבר
פונדמנטליזם של שוק, ארבעה בנים ופושעי סייבר לדין. כמה הערות על עתוני השבוע
הקינות על מותה של הספרות היפה נכונות, מהסיבה שמקומה בהיררכיה עורער לבלי שוב. "הקאנון" מת מזמן. יש מספר קטן מאד של אנשים שמייחסים חשיבות של ממש לקביעות הללו. כמה עשרות בחוגי הספרות, ועוד אולי מאות שמקבלים את התפיסה הקאנונית. ההשפעה שלהם קטנה, גם מבחינה חברתית ופוליטית. משקלם בקביעת הפרסים אבד …