לאה גולדברג

זֶה מִכְּבָר אֵין אִישׁ מְחַכֶּה לִי שָׁם. וְאִם אֵין יָם, הָרֵי אֵין גַּם סְפִינָה. הַדֶּרֶך קְצָרָה. הַחוּג צֻמְצַם. וּבְכֵן מַה? עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד חֹדֶשׁ, עוד שָׁנָה? אַחֲרֵי מוֹתִי עוֹד יִהְיֶה מַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם. מִישֶׁהוּ יֹאהַב מִישֶׁהוּ. מִישֶׁהוּ יִשְׂנָא. הַדֶּרֶך קְצָרָה. הַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָשְׁלָם. וּבְכֵן מַה? עוֹד שָׁבוּעַ? עוֹד חֹדֶשׁ? עוֹד שָׁנָה? …

קהלת אמילי עמרוסי ויקטור פרנקל טרי איגלטון הרבנית ימימה ומשמעות החיים

בעיני המאמץ למצוא את ""המקום המיוחד שלך" הוא נסיון לא מוצלח כל כך להטמיע בתוך הניו אייג' את אשלית האינדיבידואליזם המודרנית. אנחנו דומים זה לזה הרבה יותר ממה שנוח לנו לחשוב, גם בעולמנו הפנימי (העשיר!!) שהוא במידה רבה תוצר של החברה והתרבות בה אנחנו חיים. לא אשפוט את עמרוסי אבל נראה לי, לפחות מנקודת מבטי על עצמי, יומרני לחשוב שאני כל כך מיוחד.

חרושת התרבות הרב אבינר ואויב המין האנושי

הרב אבינר כותב נגד הסמארטפונים ומביא כתנא דמסייע את מקס הורקהיימר. ובכן, אפשר להסכים עם הרב אבינר ואפשר לקרוא את הפוסט הזה בסמארטפון שלכם. אבל יש פה ענין מפתיע, ועליו אני רוצה לדבר

*

הקינות על מותה של הספרות היפה נכונות, מהסיבה שמקומה בהיררכיה עורער לבלי שוב. "הקאנון" מת מזמן. יש מספר קטן מאד של אנשים שמייחסים חשיבות של ממש לקביעות הללו. כמה עשרות בחוגי הספרות, ועוד אולי מאות שמקבלים את התפיסה הקאנונית. ההשפעה שלהם קטנה, גם מבחינה חברתית ופוליטית. משקלם בקביעת הפרסים אבד …