שארמה ואלתוסר
ספרו החדש של רובין שארמה נקרא "המנהיג הטבעי – משל מודרני על הצלחה אמיתית בעסקים ובחיים" מדבר על "מנהיגים ללא תואר". ואני שואל מי מצליח ומי לא, מי מרויח ומי מפסיד.
ספרו החדש של רובין שארמה נקרא "המנהיג הטבעי – משל מודרני על הצלחה אמיתית בעסקים ובחיים" מדבר על "מנהיגים ללא תואר". ואני שואל מי מצליח ומי לא, מי מרויח ומי מפסיד.
בפוסט התגובה המצוין מסביר פדרמן כי הוא סבור שהעולם אינו "שחור ולבן" והדרך בה אני הצגתי את הדברים היא פשטנית, ובסופו של דבר מזיקה לעובדים ולא מועילה להם. אני שמח על ביקורתו זו כי יש בה מידה של צדק. אנסה להסביר מדוע איני מסכים איתו, למרות הכל.
אם אתם רוצים שאהיה רגוע, עליז ושמח, תנו לי ללכת הביתה בשלש וחצי. גם ארבע יהיה בסדר, ובאופן כללי תהיו נחמדים. מחשבות על תכניות עידוד ובריאות במקום העבודה.
כלכלנים – הם בכל מקום. הספר "הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים" שכתב רוברט היילברונר (מאנגלית: גיא הרלינג, הוצאת שלם תשע"ב) מאיר עיניים. הוא כותב בבהירות ומרצה דבריו בשיטתיות. פותח באדם סמית , עובר את מרקס וובלן החביבים עלי, וגם את קיינס מלתוס, ריקרדו ושומפטר. היילברונר מספר על האנשים וסוקר את הגותם, כשהוא מבקש להסביר בהרחבה מדוע היא חשובה ומה היתה השפעה על העולם הכלכלי ועל העולם בכלל.
על הספר 23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם שכתב הא-ג'ון צ'אנג (מאנגלית:גיא הרלינג הוצאת כנרת זמורה ביתן)
השבוע רגשה הארץ בענין זה או אחר, כל שבוע וסערותיו. אני מעדיף את הגשם, בכל מקרה, ולמרות הכל ממשיך לקרוא את "הארץ". בשבת קראתי שם על מסעדות גורמה כשרות. וכך מספר לנו שלמה שמיר מניו יורק:
למרות מנהגי להימנע מפעילויות מסוכנות לבריאותי, מצאתי את עצמי השבוע בתל אביב בעיצומו של הגשם השוטף. הייתי אחרי ישיבה מעצבנת במיוחד וניסיתי למצוא את דרכי חזרה לירושלים, בינות לשלוליות הענק. . ספרתי מחשבות וחשבתי על מספרים.
כיצד משתלבת מהפכת הIFRS עם "משבר הייצוג" של פרשת אנרון? מדוע גופי החשבונאות טוענים כי חשבונאות ה IFRS היא הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות כדי לייצג את הפעילות העסקית של הפירמות, בעוד שהם יודעים שהשיטה הזו מאפשרת גמישות רבה ותנודות קיצוניות במאזני החברות ובשווין הכלכלי?
מבט על החשבונאות כפרקטיקה תרבותית ופוליטית, מהמשפיעות ביותר בעולמנו.