על הפילוסופים הארציים בספרו של רוברט היילברונר

כלכלנים – הם בכל מקום. הספר "הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים" שכתב רוברט היילברונר (מאנגלית: גיא הרלינג, הוצאת שלם תשע"ב) מאיר עיניים. הוא כותב בבהירות ומרצה דבריו בשיטתיות. פותח באדם סמית , עובר את מרקס וובלן החביבים עלי, וגם את קיינס מלתוס, ריקרדו ושומפטר. היילברונר מספר על האנשים וסוקר את הגותם, כשהוא מבקש להסביר בהרחבה מדוע היא חשובה ומה היתה השפעה על העולם הכלכלי ועל העולם בכלל.

אלוהים

עמליה רוזנבלום – את טועה. אני מאמין באלוהים, ולא כמטאפורה. קראתי את דוקינס, ולמדתי את פיטר ברגר,העפתי מבט או שניים בהוגי הנאורות, שמעתי על הכרזותיו של ניטשה, וגם את הלצת "מפלצת הספגטי המעופפת" אני מכיר. ובכל זאת, עובדת קיומו של אלוהים ברורה לי כשם שאני נושם, חושב, קיים. ולא, לא בגלל הגננת רבקה.

שלשה ספרים לשבת

בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים יוצאים כעת לאור שלשה ספרים קצרים, מתורגמים העוסקים בשלשה הוגים – מישל פוקו (כתב דייויד מייסי, מרנגלית: מיכל אילן) , פרויד (אנתוני סטור, מאנגלית: משה זינגר) ונועם חומסקי (וולפגנג ב. שפרליך, מאנגלית: יפתח הלרמן-כרמל) .

מעבר לעקרון העונג

במסה "מעבר לעקרון העונג" מבקש פרויד לקבוע את תחולתו של "עקרון העונג" ואומר כי עקרון העונג מוגבל על ידי עקרון המציאות שגורם לדחייה של סיפוקים. לאחר דיון ארוך במבנה המוח הוא מבקש לבסס טיעון על מידת הגרייה שהאורגניזם ירצה בה, והדרך שלו לנהל אותה. פרויד מדבר על נטיתם של ילדים …