תַּרְבּוּת אֲגֻדָּה

יש לי עוד בלוג. קוראים לו תַּרְבּוּת אֲגֻדָּה והוא מלווה אותי במהלך לימודי תרבות בתכנית האוניברסיטה העברית. שם הבלוג, לאלה מכם שנולדו לא מזמן, או שלא היו פה בזמן האחרון – נלקח מהתרגום שהופיע על חלצתו של Boy George סולן להקת Culture Club בשיר Do You Realy Want To Hurt Me הבלוג מתאר מסע אינטלקטואלי אל ארצם של הביקורתיים. מאמרים, סקירות ספרים ומחשבות, מעשיות, והגיגים. הבלוג יותר אקדמי וכולל קצת פחות הסברי למי שסבור שבודריאר היא הדרך הצרפתית לומר בורדייה, ולא קרא עדיין את כל כתבי יעקב דרעי.

אז הנה – פוסט הכרות, משם. ולקוראות ינעם.

על ספרה החדש של אורית אבוהב קרוב אצל אחרים– התפתחות האנתרופולוגיה בישראל

אורית אבוהב היא חלק מהקהילה אותה היא מבקשת לחקור. מדובר בקהילה קטנה למדי, כך היא מעידה. כמאה ושלושים איש ואשה. אם את האנתרופולוגיה הישראלית היא מכנה "אנתרופולוגיה של הבית", הספר שלה יכול להיקרא "אנתרופולוגיה של שלחן המטבח". אני יודע שאנתרופולוגים מיומנים ברפלקסיה על מחקרם, ויודעים להתמודד עם מיקום החוקרת בשדה המחקר, אבל הקורא ימשיך לחשוב שהספר נכתב כשמאחורי הכתף מציצים כולם, ותמיד עומד החשש שאם אבוהב תעליב מישהו, או תהיה ביקורתית מדי לא יעלו אותה לתורה בכנס הבא.

פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של סיעת עצמאות

הרבה מאד נכתב ועוד ייכתב על פרישתה של סיעת "עצמאות" ממפלגת העבודה. יש תומכים ויש מתנגדים. רציתי לדבר על נקודה אחת מעניינת, שאולי לא שמו אליה לב.