האדם איננו צרכן זהו עצם העניין

דני סנדרסון אומר בשירו המופלא "פה קבור הכלב"

אם אשתו לפעמים תופרת,
אל תאמר שהוא תפרן.
אבל אם בתו לעתים עוברת,
אל תקרא לו עבריין.
ואם הוא קונה לפעמים שעועית מנומרת אצל הבן של השכנים, אל תקרא לו צרכן

הפסיכולוגיה של הפוליטיקה

לכן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע.שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו משוגע.

*

הקינות על מותה של הספרות היפה נכונות, מהסיבה שמקומה בהיררכיה עורער לבלי שוב. "הקאנון" מת מזמן. יש מספר קטן מאד של אנשים שמייחסים חשיבות של ממש לקביעות הללו. כמה עשרות בחוגי הספרות, ועוד אולי מאות שמקבלים את התפיסה הקאנונית. ההשפעה שלהם קטנה, גם מבחינה חברתית ופוליטית. משקלם בקביעת הפרסים אבד …

רעיונות

בסוף ספרו החשוב "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", אומר  ג'ון מיינרד קיינס   אבל מעבר להלך הרוח השורר עתה, רעיונות הכלכלנים והפילוסופים הפוליטיים, בין כשהם צודקים ובין כשהם שוגים, חזקים מהמקובל לחשוב. אכן, העולם כמעט ואינו נשלט אלא בהם. אנשי מעשה, המאמינים שהם עצמם משוחררים מהשפעות אינטלקטואליות כלשהן, משועבדים בדרך …

חירות במידה

היום, לכבוד פרשת משפטים אדבר על חבורה של אנשים, שבעיני הם שוטים גמורים. אלה הטוענים שהיהדות מקבלת את ערכי הקפיטליזם הליברלי – ליברטריאני. אני לא מתכוון לשאלה האם המדינה המודרנית אמורה להחליף את הקהילה או את משפט המלך. זו שאלה שיש לדון בה, אני מתכוון לרעיון הבסיסי, כפי שראיתי אותו מנוסח בטוב טעם באתר מסוים בצמוד לתמונתה של נרצחת בפיגוע "מהי החירות אם לא הזכות הבסיסית להיות אדון על גופך, על חייך. XXX יהי זכרך ברוך".