מחבר: גלעד סרי-לוי

אני רק הערה

עיון סוציולוגי בשתי יצירות קולנועיות – Gattaca שכתב וביים אנדרו ניקול, וMoon שביים דאנקן ג'ונס.

שנה שלמה למדתי מתמטיקה בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הכרתי באופן אישי סדרות מתבדרות ברוח, וכאלה שמעדיפות להתכנס בככר. גידלתי במרתף פולינומים ארוכים, שהיו זוחלים על הרצפה בשמחה כשבאתי להאכיל אותם. את האינטגרלים המשולשים החזקתי בקופסת ביסקוויטים ישנה במטבח. השבוע קראתי ספר חדש ונזכרתי בתקופה ההיא.

כפי שבוודאי הבחנתם, אתר "הארץ" והבלוג שלי שינו את העיצוב שלהם.

לא, לא היו להם קמטים ולא שיבה ליד הקרחת.ככה אומר השיר. ולי התברר שהוא נכתב בתקופה שאני הייתי ילד. [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=N_p-7KhU-xo&w=560&h=315] אז קצת פרופורציה ילדים.

דניאל רוגוב, מבקר היין והמסעדות של מוסף 'גלריה' של 'הארץ', נפטר אתמול.

יונס יונסון, שוודי שעוד מעט יהיה בן חמשים, כתב ספר שנקרא "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" (משוודית: רות שפירא, הוצאת כתר). אני אוהב ספרים כאלה שהשם שלהם מספר לך בצורה עניינית על מה מדבר בספר. אתה רואה ספר כזה על המדף, אין לך יותר מדי התלבטויות. זה לא שם עמום כזה כמו "חולית" או "אוריינטליזם", יש לך על מה לסמוך. אתה יודע שזה משהו כמו "סיפור פשוט" שאתה יכול לקחת לטיסה, או "אנה קרנינה" -איזה סיפור על בחורה מרוסיה שיעביר לך את הזמן.

שתי הערות על שוק העבודה

יש לנו אותה מילה לשלג נופל, לשלג על הקרקע, לשלג נוקשה כקרח, לשלג בוצי, לשלג נישא ברוח – ללא תלות בסיטואציה. עבור אסקימואי, מילה חובקת-כל זו כמעט שאינה עולה על הדעת; הוא יטען כי שלג נופל, שלג בוצי, וכן הלאה, שונים באופן חושני ואופרציונלי, הם דברים המצריכים התמודדות שונה; הוא משתמש במילים שונות בשבילם ובשביל סוגים אחרים של שלג. – על הספר "בראי השפה" שכתב גיא דויטשר