עיון

דתלשים

למעשה, בחיים הרגילים, אין מתארים ארוחה עממית אלא כדי להתפעל או להגעל ממנה. לעולם לא כדי להבין את הגיונה, לנמק אותה, להבין אותה, כלומר לתת לעצמנו את האמצעים לקבל אותה כמות שהיא. (בורדייה מסביר ב"שאלות בסוציולוגיה" מדוע תיאור המצב כפי שהוא אינו קביעה אודות מה שהיה ראוי או אפשר). והיום נספר על דתל"שים בעקבות ספרה של פוריה גץ, דתל"שית בעצמה.

ספרות

את פרי גנך

6

"ארץ התנ"ך, אתרים קדושים לנצרות, יהדות ואסלאם. ישו, נסים – לחם ודגים, הלך על המים, ובעיקר, החזיר לחיים את אלעזר, רק להזכיר שפה זה אפשרי בהחלט. יהודים, ערבים, פיגועי התאבדות, מתנחלים, גדה מערבית, עזה, צה"ל, שואה, מלחמה פעם בכנה שנים. אבל יש גם היי-טק, י ש אנשים מוכשרים, אוכל נהדר, נשים יפות, מזג אוויר מעולה. בעצם, זאת מדינה רגילה, עם כמה בעיות, כמו כולן.
סתם. אני צוחק. זאת ארץ הזויה ופסיכית שאין בה רגע דל. אני אוהב אותה מכל הלב ושונא אותה קשות. אין בעולם מקום שיכול להתרחש בו נס נוראי כזה, מתוק ואכזרי, שמעמיד את כל הטבע והמוסר על הראש."

פוסט שני מתוך סדרה לכבוד שבוע הספר 2011 תשע"א. והיום הספר "נתב"ג" שכתב יואב כ"ץ.

הלכה וחברה, עיון

על ההלכה והחינוך הדתי בימינו

5

לאחרונה יצאו בהוצאת מאגנס שלשה ספרי עיון, הראויים בהחלט לעיון מדוקדק. השלשה הם "חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה" שערכו יחד עמנואל אטקס, תמר אלאור, מיכאל הד וברוך שוורץ (שיצא בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי יהדות). "רב בעולם החדש – עיונים בהשפעתו של הרב יוסף דוב סולבייצ'יק על תרבות, על חינוך ועל מחשבה יהודית" שערכו יחדיו אבינועם רוזנק ונפתלי רוטנברג, ו"הלכה, מטה-הלכה ופילוסופיה: עיון רב תחומי" שערך אבינועם רוזנק לבדו.