קטגוריה: כלכלה וחברה

"מעלה גדולה שאין למעלה ממנה–זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאל;" כך אמר הרמב"ם. אבל יש כאלה שמעדיפים שכל אחד ישאר במקומו הירוד.

למה מגה קורסת? לא, זה לא רק בגלל הוזלת המחירים של יוקר המחיה וניהול גרוע. יש פה שיטה מקובלת, ואפילו חוקית בדרך כלל.

למה אנשים ממשיכים לקנות מכוניות אפילו שאין פרסומות? מה חושבים על מי שקונה מכונית כאילו היא "ברזל" ומה היא הרציונליות הכלכלית. קריאה ביקורתית בגלובס.

כמה מלים על השיח המתעתע בכל הקשור לאנשים העובדים בעסק בבעלותם, ומכונים גם "עצמאים"

כלכליסט מספר לנו על אוהד סטריקובסקי, איש עם תספורת נכונה ועסק ליבוא מזון. הכתבה נחזית להיות אחת מכתבות רבות בהן משבחים הכותבים יזם פלוני ואלמוני על מפעלותיו. אלה שעשה, ואלה שהוא עוד זומם לעשות לתפארת השוק החפשי. הכתבה הזו ערמומית במקצת. ואת הכותרת "מהפכן שמנת" נתן העורך של כלכליסט ולא אני. ולכן, שווה להעיף בה מבט נוסף. כדי להבין שהאמת נסתרת מהעין.

נראה לי שלכל אחד שהיה פה בקיץ 2011 יש דעה על מה שקרה. למי שהיה בחו"ל, בפתח תקווה או שסתם היה עסוק אזכיר כי בקיץ ההוא יצאו המוני בית ישראל לרחובות. נטו אוהלם בשדרות והניפו שלטים בכיכרות. "המחאה החברתית" קראו לזה, והעם דרש (בקצב אחיד) צדק חברתי. החודשים והשנים חלפו שלג וגשם וחום חלפו עברו אך נראה שהענין בנושא לא תם.
קריאה בספרו של יוסי יונה "סדקים בחומה – המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" שיצא ממש עכשיו בהוצאת כתר.

אורי פסובסקי באתר כלכליסט מראיין את פיטר תיל, ומציג נקודת מבט מרעננת על הדרך בה באמת פועל השוק הכלכלי בקפיטליזם של זמננו. תיל מספר לנו שתחרות זה לא הדבר הכי חשוב. להפך, מונופוליזם סדרתי היא הדרך הטובה להיות ממש ממש עשיר.

לאחרונה השתתפתי בלא מעט דיוני פייסבוק עם חסידי הליברליזם על ענינים כאלה ואחרים. הם יוצאים בשצף קצף להגנת מה שהם מכנים "החירות". לדבריהם כל פגיעה ברכושו של אדם היא עוול מוסרי, והזכות היחידה השרירה היא "זכות שלילית" כלומר המנעות מפגיעה בקנין. התיאוריה המוסרית שלהם נשענת על כמה וכמה הנחות יסוד …