צרכנות פיננסית ומלחמת קיום

איפה הכסף? איפה טעינו? למה זה כל כך מסובך ומה אפשר לעשות? פרק חדש ב"סדרה הכלכלית של ספר חברה תרבות". והיום נפתח דיון בסוגית "החינוך הפיננסי". אסביר כי הגישה הנקראת "חינוך פיננסי" אינה שיטה מקצועית ניטרלית, נטולת אידאולוגיות והשלכות פילוסופיות וחברתיות מרחיקות לכת, ואנסה לעמוד על גישות התומכים והמתנגדים.

שיר מאריאל עד יאיר – סקירה אובייקטיבית בתכלית

השבוע יצאו לאור שני ספרים חשובים. את הספר הראשון כתב אריאל סרי-לוי (יחד עם עפרה ליבוביץ־גולדברג), את הספר השני כתב יאיר אגמון ואיירה דניאלה שרר, ואת המוזיקה המקורית לספר הלחין וביצע יאיר סרי. כן, יש פה איזה דפוס, שלא לומר חוט מקשר. דמיון משפחתי.

שבת פרשת משפטים

התורה, להבנתי אינה מכירה בקנין הפרטי באותו אופן שהתיאוריות הליברליות ובעקבותיהם תיאורטיקנים קפיטליסטיים. אין "זכות הקניין" העומדת לאדם בפני עצמו, כזכות "טבעית" (תהא משמעות המונח אשר תהא). גם ה"חירות" אינה חופש לצבור רכוש ולרבוץ על דינריך. האדם רשאי להחזיק בחפצים, לקנות ולמכור, ואם ינזקו לדרוש פיצוי מהמזיק. אך האדם אינו אלא מחזיק. האדמה וכל אשר עליה כפופים לבורא – כי לו כל הארץ.

איך להרוויח תמיד ממניות

אחרי עוד הפסקה ארוכה מדי, פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מטרה הסדרה היא לנסות ולהבהיר את המושגים המרכזיים והאפשרויות העומדות בפני כל אחד בעולמנו הכלכלי. להסביר בשפת בני אדם, ללא מורא וללא משוא פנים, מתוך נסיון לחשוף עבורכם את ההבדל בין מה שאומרים למה שבאמת קורה. והיום נמשיך ונדבר על מניות

האישה באגם – תרגום חדש לספרו של ריימונד צ'נדלר

"הבקתה שלנו נמצאת במרחק חמישה מייל מהכפר," הוא אמר. "ליד אגם פרטי. איש ששמו ביל צֶ'ס גר עם אשתו בבקתה אחרת, בלי לשלם שכר דירה, ומטפל במקום. וזה כל מה שיש שם. אשתי עלתה לשם באמצע מאי, ירדה פעמיים בסופי שבוע, היתה אמורה לרדת שוב ולא הופיעה. מאז לא ראיתי אותה."
"מה עשית בעניין?" שאלתי.
"שום דבר. שום דבר בכלל." על "אשה באגם" שתכב ריימונד צ'אנדלר, ספר ישן בתרגום חדש בהוצאת כתר ספרים.

בין רולקס לנזיד עדשים

דורין הרטמן פירסמה בבלוג שלה "הסולידית" איך היא מסתדרת עם פחות מארבעת אלפים שקל לחודש וחיה כמו מלכה, והצליחה לעצבן את כולם. גם אותי, קצת. ולכן אספר לכם כאן למה לדעתי היא טועה, ולמה היא צודקת.

החיים בפונדק

הפונדקאות עברה תהליך שמציג אותה כמשהו מותר ולגיטימי, בלי דיון מקיף על המשמעויות האתיות החברתיות והדתיות של שינוי תפיסת ההורות. כמה דברים על פונדקאות, סחר, ואתיקה של הורות בעידן של טכנולוגיה. כנסו, יהיה מכות.