הבלוג של גלעד סרי-לוי

וזוהי הפעם האחרונה בימי חיינו

על "שיח הגבורה" שמסביב לחולים במחלות קשות.

פרק ראשון מתוך סדרה שתעסוק בקפיטליזם ובכתביהם של הוגים – קפיטליסטים ושאינם. והיום – " על מה אני מדבר כשאני מדבר על קפיטליזם. ומה יש לי נגדו. " ובו אסביר בקצרה שאין לי שום דבר נגדו, ואטען כי הקפיטליזם אינו רק שיטה כלכלית אלא גם סדר חברתי, אוסיף ואומר שהוא אינו הכרחי (במובן הפילוסופי) ואדבר קצת על כלכלנים וכלכלה.

יהודה בלו מספר לנו על פסק הלכה, ולא שם לב שהוא נופל בפח. שלא לומר דורך על קיפוד.

החלטתי לפרוש ממירוצים. למרות שמעולם לא השתתפתי בהם, ואני מרוצה.

שמח לתת את הבמה לטור אורח מאת נורית פלג-וולברג, ידידת פייסבוק ותיקה, אשה מעוררת השראה, אשר מבקשת את עזרתכם בפרויקט ההוצאה לאור של ספרה השני.

כמה הערות תיאורטיות, פילוסופית ותרבותיות בשולי פרשת ארמסטרונג, משפרי הביצועים והצמידים הצהובים. ולא, אני לא מעריץ שאלילו איכזב אותו, ולא הייתי מעולם באלפ דו הייז.

להתחיל מבראשית

לאחרונה סערו הרוחות בקרב המגזר הדתי לאומי בעקבות ויכוח, אחד מני רבים על הדרך הראויה ללימוד התנ"ך. הקדשתי לנושא לא מעט פוסטים שזכו לשמחתי להתעניינות רבה. קצת אחר כך יצא לאור בעברית הספר "כיצד לקרוא את התנ"ך" שכתב מארק צבי ברטלר. (את הספר הוא כתב, לא את התנ"ך). ועליו אספר היום. חג שמח.

כן. יפה שאתם עוקבים, בעוד שבועיים בערך אתחיל את השנה השלישית בתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים. למה שלישית? ובכן – למה לא. אני לומד בקצב שלי, ומשלם את הקנסות שהות"ת השיתה על סטודנטים מתמהמהים. תואר שני אחד כבר יש לי, וכבר תרגמתי את ההון התרבותי להון פיננסי אצל המעסיקה שלי, אז אין לאן למהר. (הפוסט התפרסם במקביל בבלוג השני שלי – ‫תַּרְבּוּת אֲגֻדָּה‬)