הבלוג של גלעד סרי-לוי

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.

מתתיהו (מתי) לוי סרי בן שרה ושלום, נולד ביום ב' בשבט תרפ"ז (5.1.1927) נפל ביום ז' באב תש"ח (12.8.1948).

מופע "האני האחר" הוא סיכום פרויקט מיוחד ומרגש של בית הספר למוזיקה "רימון" ועמותת "אנוש" המשקמת נפגעי נפש בקהילה. במסגרת הפרויקט הלחינו סטודנטים מצטיינים של "רימון", טקסטים שכתבו פגועי הנפש. התוצאה היא מופע רוק רענן ובועט בביצוע כישרונות שיובילו את המוזיקה המקומית בעתיד.

הדר חורש כותב באנארג'י על תאונות בהן נהרגים רוכבי אופניים ומציע להוריד את הטפשים מהכביש. בענין הזה אני מסכים איתו, רק שיש לנו מחלוקת מי אלה הטיפשים, למה צריך להמשיך ולהצדיק בריונות ומי נתן לו רשיון.

כל שנה יוצאות הגדות חדשות, כמו שאומרת הבדיחה הנושנה – הרשע של שנה שעברה הוא הבן החכם של השנה. מזג האוויר טרם החליט אם זה חג האביב, אומרים שיהיה אביך. בחוץ שקט, ותכף תתחלנה המדורות של החמץ, שיבוער עד תום. כמה מחשבות לערב פסח. תוכלו לצטט אותי ליד שלחן הסדר. לא בטוח שכדאי.

ספרים רבים יש בעולם, ופה יבואו המלצות על כמה מהם. רשימה זו היא המשך לרשימתי הקודמת, שנקראה כצפוי "ספרים לחג – חלק א". והפעם – חלק ב! (ולקוראים ינעם, כמובן.)

עוד מעט פסח. יצאתי לחופשה מהעבודה והלימודים. מנקה ומסדר, מבער חמץ שלא יראה ולא ימצא. היום הייתי אפילו בסופר, וגיליתי חידושים והפתעות בין מדפי הקטניות. הקינואה, נמשחה כקטנייה והצטרפה רטרואקטיבית לגזירה. ולעומת זאת, התברר לי לבושתי שהכוסמת החומה, זאת שהתוודעתי אליה במסגרת המהפך הטבעוני במטבח שלנו, אינה הכוסמת ההיא,  שלא …

שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. כמנהגי משנה לשנה – כמה המלצות על ספרים לחג, מיבול השנה האחרונה בעברית ובתרגום, בספרות ובעיון בהעמקה.

את הסקירה אחלק לכמה חלקים, למען ירוץ הקורא בהם. והיום החלק הראשון.

סוף המאה העשרים ושתיים. אדם הזארד, סופר מצליח כותב את הסיפור על ג'וליאן קומסטוק המתחיל כ"בעיירה בצפון המערב, כשג'וליאן היה צעיר, ואנוכי הייתי צעיר, ואיש משנינו לא היה מפורסם". על הספר "ג'וליאן קומסטוק" שכתב רוברט צ'רלס וילסון ועל הקשר שלו לסוציולוגיה, פוליטיקה דמוקרטיה וממשל.

אני יכול להבין את עמדתה של אשכר אלדן כהן. אני גם מסוגל להבין שאפשר להזמין את בני ציפר, למרות עמדותיו המקוממות בפני עצמן, בלא קשר לשאלת חפותו של לאור. ובכל זאת יש פה כמה שאלות מענינות.