ההצעה לחקיקה הנקראת "חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ב – 2012." ומכונה גם "חוק הספרים" זכתה לדיון ציבורי רחב ולחשיפה רבה במיוחד עכשיו, בשבוע הספר. נראה לי שבעניין התועלת, או הנזק הצפויים לסופרים, לספרות ולקוראים כבר נאמר כמעט הכל. גם אני התלבטתי בשאלה הזו, וכדי לנסות לגבש דעה משלי, ולשם כך ביקשתי לקרוא את ההצעה עצמה. (ותודה לתמר פלג מ"הספריה החדשה" שהעבירה לי עותק), לקחתי איתי את אדורנו והורקהיימר, שיעזרו.
הויכוח אודות "החוק הצרפתי" טרם נשלם, ואף זכה לעידוד השנה סמוך לשבוע הספר. למרות שיחות שערכתי עם סופרים ונשות הוצאה לאור, אני לא בטוח שהבנתי כיצד יתרום החוק המוצע ל"בעיית הספרות", האם הכל באשמת סטימצקי וצומת ספרים או אולי מה שהם באמת מציעים הוא שאנשים (אחרים) יכתבו פחות ספרים. כך או כך, בענין אחד אני מסכים איתם ועם אריק איינשטיין – אסור לשכוח את הספרים הישנים. ולכן אפתח את סדרת שבוע הספר שלי בפרויקט ספרים שיצאו לאור בשנים הקודמות. והיום – להיטי הבלוג, חתרנות חרדית וגאולה.
עוד מעט שבועות, ותכף גם שבוע הספר. הרבה מאד ספרים יוצאים לאור. אספר לכם על כמה מהם, היום ובמשך השבועות הקרובים.
ישראל כ"ץ מנסה בספרו החדש "ארגונים בעולם פוסטמודרני" לקשור בין עולם הארגונים לבין ההגות הפוסטמודרנית, ומצליח לפעמים.
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים
וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם?
גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא! נְאֻם ה' צְבָאוֹת.
הרב שמעון גרשון רוזנברג (תש"י – תשס"ז) המוכר בראשי התיבות של שמו הרב שג"ר, היה הוגה דתי נועז ומקורי. בעת מחלתו הקשה, ביקש הרב מבחירי תלמידיו לאסוף ולערוך את כתביו ולפרסמם. בעקבות בקשתו הוקם "מכון כתבי הרב שג"ר". בהוצאת המכון יוצאים לאור כעת הספרים "ביום ההוא – דרשות ומאמרים למועדי אייר" -שערך ישי מבורך, ו "זאת בריתי – גרות, חילון, נישואין אזרחיים" בעריכתו של זוהר מאור, יחד עם אמנון ש' דוקוב ומשה ש' פאלוך.
כָּל אִישׁ נוֹשֵׂא אֶת מַכְאוֹבוֹ
לְעֵת יֹאבַד לוֹ כּוֹכָבוֹ.
אִם אִישׁ רַךְ רוּחַ הוּא מְאוֹד
יַכֶּנּוּ שֶׁבֶר, יַךְ בּוֹ שֹׁד,
אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר
לֹא יִשְׁבְּרוּהוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר.
"נגן עוגב" מאת יעקב אורלנד
לפעמים סיגר הוא רק סיגר, ואופניים הם רק אופניים. ובכל זאת, נראה לי שספורט האופניים הוא אתר ראוי לשימור הגבריות מפני הקמים עליה.
על הספר החשוב "חידת היסורים – כאב ואובדן במבט קיומי, הגותי ויהודי" אסופת מאמרים שערכו ד"ר ברוך כהנא, ד"ר חיותה דויטש ורוני רדמן (ידיעות ספרים תשע"ב 2012).
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.
לזכרו של סמל שני מדחת יוסף مدحت يوسف בן פרחה וסלמאן אשר נפל בקרב – ב' בתשרי תשס"א, 01.10.2000.