חירות במידה

היום, לכבוד פרשת משפטים אדבר על חבורה של אנשים, שבעיני הם שוטים גמורים. אלה הטוענים שהיהדות מקבלת את ערכי הקפיטליזם הליברלי – ליברטריאני. אני לא מתכוון לשאלה האם המדינה המודרנית אמורה להחליף את הקהילה או את משפט המלך. זו שאלה שיש לדון בה, אני מתכוון לרעיון הבסיסי, כפי שראיתי אותו מנוסח בטוב טעם באתר מסוים בצמוד לתמונתה של נרצחת בפיגוע "מהי החירות אם לא הזכות הבסיסית להיות אדון על גופך, על חייך. XXX יהי זכרך ברוך".

יוגה מלטה וחומה

מי נשאר מהצד השני של "חומת התשלום"? האם איסור פרסום הוא משהו שחייבים להלחם בו תמיד ובכל מחיר? מה קורה למי שהולכת ליוגה ומעדיפה את אליליה הפרטיים, ומי הוא זה שפרסם ספר שמגדיר מחדש את אמנות הבלש?

ערב פסח

כל שנה יוצאות הגדות חדשות, כמו שאומרת הבדיחה הנושנה – הרשע של שנה שעברה הוא הבן החכם של השנה. מזג האוויר טרם החליט אם זה חג האביב, אומרים שיהיה אביך. בחוץ שקט, ותכף תתחלנה המדורות של החמץ, שיבוער עד תום. כמה מחשבות לערב פסח. תוכלו לצטט אותי ליד שלחן הסדר. לא בטוח שכדאי.

שינויי מזג האוויר ומחשבות ליום ששי

כמה הערות על המצב. על מחקרים ואג'נדה, על כאלה שהאג'נדה שלהם לא כוללת מחקרים. על מזג האוויר ותעתועיו וקצת על בנק שבכסף שהרוויח קונה לעצמו מקום בכותל המזרח ש, ואולי לא. שבת שלום.