קטגוריה: מפנקסו של גימל

כמה דברים מענייני היום ואתמול, הדמויות אינן אמתיות, רק הגשם יורד.

מאיר אריאל ביוגרפיה. נסים קלדרון בשיתוף עודד זהבי

בעיני המאמץ למצוא את ""המקום המיוחד שלך" הוא נסיון לא מוצלח כל כך להטמיע בתוך הניו אייג' את אשלית האינדיבידואליזם המודרנית. אנחנו דומים זה לזה הרבה יותר ממה שנוח לנו לחשוב, גם בעולמנו הפנימי (העשיר!!) שהוא במידה רבה תוצר של החברה והתרבות בה אנחנו חיים. לא אשפוט את עמרוסי אבל נראה לי, לפחות מנקודת מבטי על עצמי, יומרני לחשוב שאני כל כך מיוחד.

יש בעולם מחלה בשם מיאסטניה גרביס.
רבים האנשים שלא מכירים אותה, וזה לגמרי בסדר. הרבה רופאים לא מכירים אותה, וזה ממש חבל.

אני מבין ומזדהה עם אלה שמעדיפים צד זה או אחר של הסיפור. אני לא יכול להסכים שיש מסקנה אחת הכרחית שמי שאינו מקבל אותה הוא נבל.

אני לא יכול לקבל שיש גוף כלשהו שפועל בחשאיות ומבקש אמון מלא בלי שום מסגרת כלשהי שמבקרת את פעולותיו.
ולא, ביקורת על פתרון אינה הזדהות עם מטרידים אנסים ושאר אנשים רעים.

הרב אבינר כותב נגד הסמארטפונים ומביא כתנא דמסייע את מקס הורקהיימר. ובכן, אפשר להסכים עם הרב אבינר ואפשר לקרוא את הפוסט הזה בסמארטפון שלכם. אבל יש פה ענין מפתיע, ועליו אני רוצה לדבר

משה סעדה משה היה חבר לפלוגה, הכרנו בתחילת הטירונות. הוא היה איש צעיר ובעיקר מצחיק. הוא נתן כינויים משעשעים לחלקי הטנק, וידע לספר בדיחות על חשבון המפקדים ששלחו אותנו לרוץ מסביב לעצים, וברוח טובה צחק עם החברים במהלך האימונים. ביום ט' בכסלו תשמ"ד (15.11.1983) באחד מהאימונים האחרונים לפני סיום ההכשרה …

פונדמנטליזם של שוק, ארבעה בנים ופושעי סייבר לדין. כמה הערות על עתוני השבוע