קטגוריה: מפנקסו של גימל

אה. זה נורא פשוט. הולכים לבוס ואומרים לו מה שחושבים עליו. אחר כך מפרסמים את זה בפייסבוק ליתר בטחון. וככה תהיה מובטל לפחות לשבע שנים. ואחר כך תתרגל. אפשר גם לעבוד בהיי טק. זה יגביר את הסיכויים שלא תעבוד מגיל ארבעים והלאה.

לאחרונה השתתפתי בלא מעט דיוני פייסבוק עם חסידי הליברליזם על ענינים כאלה ואחרים. הם יוצאים בשצף קצף להגנת מה שהם מכנים "החירות". לדבריהם כל פגיעה ברכושו של אדם היא עוול מוסרי, והזכות היחידה השרירה היא "זכות שלילית" כלומר המנעות מפגיעה בקנין. התיאוריה המוסרית שלהם נשענת על כמה וכמה הנחות יסוד …

אני חושב שאין הרבה דברים מדכאים כמו הרצאות על אושר. כאילו שאין לי מספיק דברים לדאוג עליהם שעכשיו אני חייב להיות גם מאושר.

יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם

בחודש האחרון קראתי ספרים מן העבר. כלומר כל ספר הוא מהעבר, במובן הטכני של המלה, אבל אלה ספרים ישנים יחסית. אזהיר ואומר שאמנם בדרך כלל אני נוטה שלא לכתוב על פרטי עלילה משמעותיים, מה שמכונה "ספוילרים" אבל כאן אחרוג ממנהגי. בכל זאת מדובר בספרים שיצאו לאור קצת אחרי שנולדתי, ואפילו קצת קודם. ואני מניח שגם את הסוף של כיפה אדומה אתם כבר מכירים.

כמה מלים על מצוינות ועל חיים בעלי משמעות, בעקבות שיחה עם ידידה ותיקה.

לא ניפול למחוזות היאוש והדכדוך

דברים שלא ראיתם מעולם

לא מזמן פירסמה הסולידית סטטוס עולץ לפיו מיליון אנשים קראו את הבלוג שלה. כתמיד, "מיליון אנשים" זה לא מיליון אנשים אלא מיליון כניסות. אבל גם ככה זה הרבה. את הבלוג שלי לא קראו מיליון אנשים בשנה האחרונה, כנראה הם היו עסוקים.

אני אוהב לקרוא בספר תהלים. אני יודע שזה עלול להפתיע כמה אנשים, שיש להם איזו תדמית כלשהי עלי, אבל מה לעשות. כזה אני.