האם חכמי תורת הספרות מוכשרים יותר לקריאת ספר ממי שלא למד "ספרות" (כתחום עיון אקדמי) מימיו? מסופקני. אני מעדיף את הסוציולוגיה של התרבות, שלא מנסה להגיד לך מה צריכים מחברים לכתוב, אלא דנה במה שיש ומספרת לך דבר אחד או שניים בעניין חשוב זה.
— אני רוצה לפגוש את התורם!
— למה?
— כדי לראות שהוא משלנו! שהוא לא מאיזה דנמרק!
הוא שחור?
— הוא לבן.
— מדנמרק! אני רוצה לראות אותו!
— בשביל מה לך, אבא?
— כדי לומר לו "תודה רבה לך אדון יורגנסן"!
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ
והיום בפוסט: האם פירמידת הגילים מתרסקת? ועל הראש של מי היא תיפול? ואיך זה קשור לסוסים של לונדון? ומה אפשר ללמוד מספר לא חדש אך מצוין על נשים בירוחם? וגם סיפור קצרצר ליום הזכרון
האג'נדה הבסיסית של העיתון מיום היווסדו (בגרסת בן צבי) היא קפיטליזם של שוק. מסע שכנועים מהסוג של "חובה להציל" מנוגד לאתוס של השוק. אבל ישהסברים למה פה זה אחרת ולמה מקור ראשון הוא לא פרי גליל.
בסוף ההרצאה של העד, שסיפר לנו איך ממשפחה אחת, עם אמא ואבא וארבעה ילדים נותר הוא לבדו, שאל מישהו – איך מוצאים את הכוחות לבנות משפחה חדשה?
העד לא ענה, נשען על בנו הגבוה ושתה כוס מים קרים.
הבן אדם אין לו מספיק בעיות בחיים, ועכשיו הוא צריך להיות גם מאושר. מה זה צריך? חייב. אייל דורון מהטלויזיה אמר.
האם הדרך היחידה שיש לנו להסתכל במערכות יחסי העבודה היא כאל שוק של מוכרים מרצון וקונים מרצון? האם תאגידים חיבים לחשוב רק על תועלת בעלי המניות? מחשבות בעקבות משבר מקור ראשון מעריב
בין "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" לחַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ כאן בתוך ההבל- על הספר "משמעות החיים" שכתב טרי איגלטון (מאנגלית:אלירן בר-אל, הוצאת רסלינג).