הנגיד ואני

תהיה אשר תהיה דעתך -ליברטריאן קשוח או סוציאליסט רך לבב, ישנה חשיבות רבה לדיון אמיתי שיציג את העמדות ואת האפשרויות העומדות בפני מקבלי החלטות בתחום הכלכלי. החלטות שיש להן השפעה כה רבה על חיינו כאן כמדינה וגם כיחידים. נכון, "מדיניות מוניטרית" ו"שער חליפין" אינם מונחים שגורים בוויכוחים פוליטיים, בוודאי לא כמו "התנחלויות" או "שוויון בנטל", ובכל זאת, אני רואה , עם קצת אופטימיות, תחילתו של שינוי מבורך לקראת דיון ציבורי בסוגיות הללו.

ספר לי עוד על הממשלה שמפריעה לשוק החפשי

איתן אבריאל כותב ב"דה מארקר", במדור "גלובל" בטור "מאני טיים" (עורך יקר, לא הבנתי מה זה "איתן אבריאל") מספר על ספרה החדש של הכלכלנית (!) פרופסור מארינה מאצוקאטו. הכותרת שניתנה למאמרו היא "יש רק בעיה אחת עם התזה על אבירי השוק הפרטי – זה פשוט לא נכון". מאצוקאטו, אם נתמצת את טענתה לכמה משפטים, אומרת שבעצם מה שמניע את החדשנות בכלכלה הוא כספי הממשלה. ויש לה כמה דוגמאות נאות במיוחד.

ביטוח

פעם היתה פרסומת כזו – "כי מה שבטוח ביטוח". מסתבר שלא כל כך בטוח. כלומר בטוח שלא. הממונה על שוק ההון כותב לחברות הביטוח ומבקש מהם שיתחילו לעבוד כמו בני אדם. ויש להם תשובה. מפתיעה.

הנה ישכיל עבדי

לכבוד "ימי העיון בתנ"ך" המתרחשים כעת ממש, אני מפרסם שוב פוסט בעניינו של פולמוס התנ"ך שתפס את תשומת הלב בשנה שעברה, וממשיך להסעיר את המגזר הדתי לאומי. הגרסה שבכאן מבוססת על סדרת פוסטים שפרסמתי בקיץ שעבר. ריכזתי כאן את כולם לאחד, וערכתי אותם מעט. בפוסטים ההם נוספה אחרית דבר תיאולוגית, אך היא נעדרת כאן.

חיים ארוכים ופרוספר בפסטיבל הקולנוע

זה התחיל ככה. קיבלתי מייל בזו הלשון:
"שלום, מה שלומך? לקראת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים, הוחלט להזמין השנה בלוגרים מובילים לאירוע הפתיחה.
נשמח מאוד להתכבד גם בנוכחותך באירוע."

ההתרשמתי. אני תמיד אוהב שקוראים לי "בלוגר מוביל" וגם אהבתי את הניסוח. זה לא שהיה כתוב משהו כללי כזה כמו "תבוא – מה יכול להיות" או איזה ניסוח דו משמעי דוגמת "אתה יודע מה, בסדר, בטח יהיה מקום פנוי". בהזמנה היה כתוב במפורש שהם ישמחו מאד, לא סתם ישמחו, ולא רק שאגיע ואשב שם אלא שהם יוכלו להתכבד בנוכחותי.

אגרות חוב

פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מיועד לאלה שצוחקים בדרך אל הבנק וגם לאלה, כמו שסיפר מאיר אריאל, בוכים בדרך אל הבנק, וצוחקים בדרך חזרה. בפרק הקודם דיברנו על פיקדון בנקאי. שהוא למעשה עסקה בינך ולבין הבנק. אתה מלווה לבנק כסף, והוא מבטיח להחזיר אותו בתוספת ריבית. היום נדבר על אגרות חוב ונשאל את עצמנו למה לנו להלוות כסף לאיש עסקים שקונה ומוכר בנקים שוויצריים ובניני ענק בלאס ווגאס, ואם זה משתלם ולמי. אתחיל בהסבר מהי בכלל אגרת חוב, נדבר קצת על סוגים של אגרות, וגם על מסחר באגרות חוב.

שבוע הספר פוסט שני

שבוע הספר נמשך, והויכוח על חוק הספרים גם הוא נמשך ללא הפסקה. היום קראתי בעתון שאחד, מנכ"ל של חנות בשם "צומת ספרים" חושב שזה רעיון ממש גרוע. ומפליג בהסברים כלכליים. אז כדי שתוכלו להשתכנע או להתווכח בעוז, הנה לכם כמה ספרים על כלכלה שכדאי לכם לקרוא. אני מציע לכם לעיין ברשימה לפני שתצאו או אפילו לקחת אותה אתכם אל היריד, כי כמה פעמים כבר אפשר לקרוא את "הקפיטל".

ובר והרבנים הראשיים

מדוע הוקצן כל כך הויכוח על הרב הראשי? כנסים של רבנים, ויכוחים נוקבים, המגזר כמרקחה. אני לא חושב שאפשר לטעון ש'הכל פוליטיקה' ישנה או חדשה ולפטור זאת כקבוצה של אנשים שמתקוטטים על סמכות שררה ופרנסה. אם נחזור רגע ליסודות הסוציולוגיה, אל מקס ובר, נראה כי הויכוח הזה יכול להיות מוסבר כחלק מתהליכי עומק בתוך החברה הדתית לאומית, החיה תמיד על המתח שבין מסורת לחידוש.