אחרי עוד הפסקה ארוכה מדי, פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מטרה הסדרה היא לנסות ולהבהיר את המושגים המרכזיים והאפשרויות העומדות בפני כל אחד בעולמנו הכלכלי. להסביר בשפת בני אדם, ללא מורא וללא משוא פנים, מתוך נסיון לחשוף עבורכם את ההבדל בין מה שאומרים למה שבאמת קורה. והיום נמשיך ונדבר על מניות
בואו נדבר על ביטקוין. כן, הדבר הזה שכל מיני חנונים הרואים את הנולד נהיו עוד יותר עשירים ממה שאפשר. כתוב בעיתון שהביטקוין עולה לשחקים, ומי שהשקיע בו פעם שנים וחצי דולר, היום הוא מולטי מיליונר. אז מה זה הביטקוין הזה? ולמה לא סיפרת לנו? ובכן – ביטקוין הוא ניסיון ליצור מטבע שאינו כפוף למדיניות מוניטרית של ממשלות, ואינו מבוקר על ידן. אנסה להסביר מה זה ובשביל מה זה, ולחוות דעתי על הניסוי ועל הצלחתו או כישלונו.
בן חכם ישמח אב. בעיקר כשהוא יודע להקשיב לחכמת השנים הרבות של אבא שלו שרוצה ללמד אותו מה באמת חשוב ואיך היה כשהוא היה צעיר והיו לו שערות והוא ייבש ביצות עם חורים של גרושים.
ברוח הימים האלה, ובחסות רשת אתרי סרי-לוי הפקנו כאן מיזם משותף, חכמת הסב עם תעוזת הצעירים בעניין החשוב כל כך – הפנסיה שלכם. דבר דבור על אופניו. אז הנה כאן לפניכם "פנסיה ללא פנסיונרים" – מאת גלעד סרי-לוי ואריאל סרי לוי
אחרי הפסקה ארוכה מדי, פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". אזכיר כי נושא הסדרה הזו אינו כיצד להתעשר,כי לו הייתי יודע זאת, אולי לא הייתי כותב פוסטים בבלוג אלא מממש את הרעיונות שלי, ופורש לפנסיה בגיל צעיר. (ואולי כותב על זה בלוג סולידי). והיום נתחיל לדבר על מניות.
כמה מלים על כסף. לא מתכת הכסף אלא כסף במובן "ממון". ועל זהב, זו המתכת הצהובה והכבדה.
פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מיועד לאלה שצוחקים בדרך אל הבנק וגם לאלה, כמו שסיפר מאיר אריאל, בוכים בדרך אל הבנק, וצוחקים בדרך חזרה. בפרק הקודם דיברנו על פיקדון בנקאי. שהוא למעשה עסקה בינך ולבין הבנק. אתה מלווה לבנק כסף, והוא מבטיח להחזיר אותו בתוספת ריבית. היום נדבר על אגרות חוב ונשאל את עצמנו למה לנו להלוות כסף לאיש עסקים שקונה ומוכר בנקים שוויצריים ובניני ענק בלאס ווגאס, ואם זה משתלם ולמי. אתחיל בהסבר מהי בכלל אגרת חוב, נדבר קצת על סוגים של אגרות, וגם על מסחר באגרות חוב.
לפני קצת פחות משבוע סיפרתי לכם כי בין אם אתה סוציאליסט זועם או ליברטיאן מתלהם – המשטר הכלכלי חברתי של ימינו מחייב אותך להבין את כללי הממון והחסכון. ולכן, לאחר ההקדמה, שלא לומר מבוא, ניגש לעניין. בפרקים הקרובים נדבר על הדרכים הקיימות להשקיע כסף, מתוך תקווה שבסופו של דבר יהיה לך יותר ממנו. והיום נדבר על בנקים ועל סיכונים נחוצים ומיותרים.
העולם הפיננסי מורכב ומסובך. יש כאלה שיגידו שזה בכוונה, כדי לבלבל את כולם. אבל בשביל זה אני פה כותב פוסטים. הפוסט שלפניכם הוא ראשון בסדרה שמטרתה לתת מושגי יסוד לקיום בעולם הקפיטליזם הפיננסי, בו אנחנו חיים. ולא – לא אתן לכם הצעות איך ומה להשקיע, רק אנסה לעשות קצת סדר במושגים. ואיך לקרוא את הדפים מהבנק, מה כתוב במודעות. הרבה הסברים, על מעט עובדות. כי כך או כך, צריך להבחין היטב בין המציאות לדעתנו עליה.
כיצד משתלבת מהפכת הIFRS עם "משבר הייצוג" של פרשת אנרון? מדוע גופי החשבונאות טוענים כי חשבונאות ה IFRS היא הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות כדי לייצג את הפעילות העסקית של הפירמות, בעוד שהם יודעים שהשיטה הזו מאפשרת גמישות רבה ותנודות קיצוניות במאזני החברות ובשווין הכלכלי?
מבט על החשבונאות כפרקטיקה תרבותית ופוליטית, מהמשפיעות ביותר בעולמנו.