קטגוריה: ספר חברה תרבות

לפריקון הוא סוג של שדון, פיה ממין זכר. משהו כזה. מהמיתולוגיה האירית. לא ידעתי את זה, אני מודה. לא מתמצא כל כך בשדים ורוחות, ואירלנד מבחינתי היא מקום של ערפל, בירה ומוזיקה משונה. לפריקון הוא גם שמו של מגזין חדש לפנטסיה ומד"ב.

זה מה שהייתי אומר

על "אגדתא – סיפורי הדרמה התלמודית" (הוצאת דביר) שכתב שמואל פאוסט.

אולי זה הקור הנורווגי המקפיא, אולי זו תחושת הפרובינציה מול העולם האמריקאי שנתפס קליל וקסום יותר, על ידי הגיבורים הנורווגים. כל משפט בספר אומר – פה זה לא אמריקה, והסופר הוא לא הרלן קובן. – על הספר "נמסיס" מאת יו נסבו (מנורווגית: דנה כספי, הוצאת בבל) טור אורח מאת חיותה דויטש, סופרת ועורכת. בין ספריה "נחמה" ו"ככה נראית גאולה"

כמה ספרי ילדים שהאידיאולוגיה והפוליטיקה שלהם עוררו את תשומת לבי השבוע, בין החדשות למבזקים לתמונות ולמלים. פוסט קצר על מלים, ילדים של אמא והשאלות הגדולות של החיים.

תמרה היא בת מושב, רחוקה ולא משתלבת שיוצאת ללמוד בעיר הגדולה. היא מתאהבת במיכאל, מרצה נשוי מבוגר וחידתי. אחרי שעזב את אשתו, אנדריאה, הם נישאים ומגדלים שני ילדים במושב ילדותה, ליד ההורים וכל חברי המושב הזוכרים לה את נעוריה. מיכאל מארגן מיזם אקדמי ייחודי לתלמידים מעזה, אך ביום פתיחת המיזם מתברר שרק אחד מכל המוזמנים שנבחרו בקפידה לא שעה לאיומים מבית והחליט לבוא. על ספרה החדש של ג'ודי טל

שני ספרי עיון, רחוקים אך קרובים

שנה חלפה, שנה באה והנה אנחנו כבר בתשע"ב. עונת "החגים" היא זמן המתנות כידוע, אז לטובת מי שרוצים לקנות ספר לחמות, לגיס, או לבוס, ואולי סתם לרכוש לעצמם ספר לקרוא בסוכה, בחינת תשבו כעין תדורו, הנה לכם סקירה אודות מבחר ספרים. אחדים מהם קראתי בעיון והעמקה, ואחרים מונחים ברשימת הספרים הממתינים לקריאה והמלצה נרחבת, פה בבלוג בעז"ה בקרוב ממש. את הסקירה אחלק לכמה חלקים – כמו בכל שנה.

פרופסור גד יאיר הוציא לאור ספר חדש – "צופן הישראליות – עשרת הדברות של שנות האלפיים" (הוצאת כתר).

שנה שלמה למדתי מתמטיקה בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הכרתי באופן אישי סדרות מתבדרות ברוח, וכאלה שמעדיפות להתכנס בככר. גידלתי במרתף פולינומים ארוכים, שהיו זוחלים על הרצפה בשמחה כשבאתי להאכיל אותם. את האינטגרלים המשולשים החזקתי בקופסת ביסקוויטים ישנה במטבח. השבוע קראתי ספר חדש ונזכרתי בתקופה ההיא.