לכבוד "ימי העיון בתנ"ך" המתרחשים כעת ממש, אני מפרסם שוב פוסט בעניינו של פולמוס התנ"ך שתפס את תשומת הלב בשנה שעברה, וממשיך להסעיר את המגזר הדתי לאומי. הגרסה שבכאן מבוססת על סדרת פוסטים שפרסמתי בקיץ שעבר. ריכזתי כאן את כולם לאחד, וערכתי אותם מעט. בפוסטים ההם נוספה אחרית דבר תיאולוגית, אך היא נעדרת כאן.
זה התחיל ככה. קיבלתי מייל בזו הלשון:
"שלום, מה שלומך? לקראת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים, הוחלט להזמין השנה בלוגרים מובילים לאירוע הפתיחה.
נשמח מאוד להתכבד גם בנוכחותך באירוע."
ההתרשמתי. אני תמיד אוהב שקוראים לי "בלוגר מוביל" וגם אהבתי את הניסוח. זה לא שהיה כתוב משהו כללי כזה כמו "תבוא – מה יכול להיות" או איזה ניסוח דו משמעי דוגמת "אתה יודע מה, בסדר, בטח יהיה מקום פנוי". בהזמנה היה כתוב במפורש שהם ישמחו מאד, לא סתם ישמחו, ולא רק שאגיע ואשב שם אלא שהם יוכלו להתכבד בנוכחותי.
פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מיועד לאלה שצוחקים בדרך אל הבנק וגם לאלה, כמו שסיפר מאיר אריאל, בוכים בדרך אל הבנק, וצוחקים בדרך חזרה. בפרק הקודם דיברנו על פיקדון בנקאי. שהוא למעשה עסקה בינך ולבין הבנק. אתה מלווה לבנק כסף, והוא מבטיח להחזיר אותו בתוספת ריבית. היום נדבר על אגרות חוב ונשאל את עצמנו למה לנו להלוות כסף לאיש עסקים שקונה ומוכר בנקים שוויצריים ובניני ענק בלאס ווגאס, ואם זה משתלם ולמי. אתחיל בהסבר מהי בכלל אגרת חוב, נדבר קצת על סוגים של אגרות, וגם על מסחר באגרות חוב.
שבוע הספר נמשך, והויכוח על חוק הספרים גם הוא נמשך ללא הפסקה. היום קראתי בעתון שאחד, מנכ"ל של חנות בשם "צומת ספרים" חושב שזה רעיון ממש גרוע. ומפליג בהסברים כלכליים. אז כדי שתוכלו להשתכנע או להתווכח בעוז, הנה לכם כמה ספרים על כלכלה שכדאי לכם לקרוא. אני מציע לכם לעיין ברשימה לפני שתצאו או אפילו לקחת אותה אתכם אל היריד, כי כמה פעמים כבר אפשר לקרוא את "הקפיטל".
מדוע הוקצן כל כך הויכוח על הרב הראשי? כנסים של רבנים, ויכוחים נוקבים, המגזר כמרקחה. אני לא חושב שאפשר לטעון ש'הכל פוליטיקה' ישנה או חדשה ולפטור זאת כקבוצה של אנשים שמתקוטטים על סמכות שררה ופרנסה. אם נחזור רגע ליסודות הסוציולוגיה, אל מקס ובר, נראה כי הויכוח הזה יכול להיות מוסבר כחלק מתהליכי עומק בתוך החברה הדתית לאומית, החיה תמיד על המתח שבין מסורת לחידוש.
השנה, כמו בכל שנה, הגיע שבוע הספר. בכל זאת, לבלוג קוראים "ספר חברה תרבות" אז אי אפשר להתחמק. אזכיר לכם ספרים שיצאו לאור לפני כמה שנים, ואולי שכחו מהם. לא בצדק. וגם אחלוק איתכם כמה מחשבות על חוק הספרים החדש, שטרם נחקק. שבת שלום!
"הזקן השתגע" ספרה החדש של אביבית משמרי מתרחש בישראל, לא עכשיו, לא בדיוק אחר כך, בעתיד הלא רחוק, עתיד בלתי רצוי ומאיים. בעקבות נאומו של הזקן, אחיו החילוניים שומעים, ויוצאים להילחם ולכבוש בחזרה את המדינה מידי הדתיים ששולטים בה. הם, מצדם, לא עוברים לסדר היום על שריפת ילדים בתלמוד תורה ומשיבים באש משלהם, וכך יד איש באחיו.
לפני קצת פחות משבוע סיפרתי לכם כי בין אם אתה סוציאליסט זועם או ליברטיאן מתלהם – המשטר הכלכלי חברתי של ימינו מחייב אותך להבין את כללי הממון והחסכון. ולכן, לאחר ההקדמה, שלא לומר מבוא, ניגש לעניין. בפרקים הקרובים נדבר על הדרכים הקיימות להשקיע כסף, מתוך תקווה שבסופו של דבר יהיה לך יותר ממנו. והיום נדבר על בנקים ועל סיכונים נחוצים ומיותרים.
העולם הפיננסי מורכב ומסובך. יש כאלה שיגידו שזה בכוונה, כדי לבלבל את כולם. אבל בשביל זה אני פה כותב פוסטים. הפוסט שלפניכם הוא ראשון בסדרה שמטרתה לתת מושגי יסוד לקיום בעולם הקפיטליזם הפיננסי, בו אנחנו חיים. ולא – לא אתן לכם הצעות איך ומה להשקיע, רק אנסה לעשות קצת סדר במושגים. ואיך לקרוא את הדפים מהבנק, מה כתוב במודעות. הרבה הסברים, על מעט עובדות. כי כך או כך, צריך להבחין היטב בין המציאות לדעתנו עליה.
מי שקורא את הבלוג מספיק זמן, יודע שאני לא מדבר על עצמי; שאני לא אוהב את ההכנסה האגרסיבית של הכותבים (והאגו שלהם) לכתיבה העיתונאית. אבל עם הגברת העבודה על הבלוג, ועם הגזירות החדשות, זה כבר לא הולך. ואני יש לי הוצאות. ואני רוצה שתתנו לי כסף, והרבה. אז מה אכפת לי לנסות?